יום רביעי, 22 בינואר 2014

רשומה רפלקטיבית

אני מתקשה לכתוב בפרידות , זה מרגש אותי הרבה. אני אתחיל בדבריו של סטיב ג'ובס בנאומו המעורר השראה באוניברסיטת סטנפורד.
" זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר, אל תילכדו בדוגמה .כלומר:- אל תחיו לפי תוצאות המחשבה של אנשים אחרים, אל תניחו לרעש של דעות האחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם והכי חשוב שיהיה לכם אומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם, הם איכשהו כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות, כל השאר, משני"
סטיב ג'ובס
ואכן הצטרפתי ללימוד תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים בשנת 2012 , אחת המטלות  הייתה כתיבת בלוג במשך תהליך הלמידה, בהתחלה היה לי קשה לכתוב, זה לא עניין של שפה... אלא עניין של הבנה וניתוח וביקורת , זאת הפעם הראשונה שאני על הבמה לבדי, כותבת, מתעדת, מבקרת, וחושבת עמוק. כל הזמן השתדלתי להיות מצויידת בקריאת מאמרים לנושא שבחברתי לכתוב עליו, להציג את דעתי מולכם, אני מאמינה בכתיבת בבלוג , כי באמצע התהליך  הבנתי זהו המקום ליצירה, לנתינה, לשתף,ולהתקדם.
אני חייבת לספר לכם על שמחתי הרבה  כאשר מצאתי קישור לאחת הרשומות שלי בבלוג ,באתר מת"ל מכללת קיי, תחת הכותרת" מאמרים עיוניים ומחקרים על הלוח האינטראקטיבי".אז יש מישהו שקורא את הבלוג שלי , זה נתן לי דחיפה לצעוד קדימה ולהמשיך בכתיבת הבלוג, הכרתי הרבה כלים, אספתי,בחרתי מה שטוב לי.
הכתיבה בבלוג גרמה לי להיות  אחראית לתהליך הלמידה כי לשתף אחרים במחשבות עניין לא קל, אני גאה בעצמי כי נהפכתי להיות יותר פרקטית, מנצלת את רוב ההזדמנויות ומיישמת את הידע שרכשתי בעבודתי כמורה. וזה מזכיר לי אחד התלמידים המצויינים שאמר לי השבוע הזה:
עכשיו את מוצאת חן בעיני.
שאלתי: אבל למה....?
הוא הגיב:- כי את מבינה מה אנחנו אוהבים? פשוט את מבינה את עולמנו.
זה נכון.... הבלוג פתח בפני אופקים חדשים ליצירה ובנייה, לגבש עמדות משלי ולהציגן .
הגיע הזמן לפרידה .... ולומר תודה
תודה למנחות המהממות שנותנות מכל הלב ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי עצמון
ובהצלחה לכולם.
הפעם אני משאירה אותכם לא עם סרט, או עם  כלי חדש,או עם גוגל גלאס אלא עם תמונות כי אני מאמינה שמגיע להם להיות מתוקשבים.













Images:-



יום שבת, 18 בינואר 2014

אוריינות בריאות מקוונת

רבים מאיתנו כאשר מקבל  תוצאות  בדיקה רפואית  שגרתית ולא מבינים מושג מסויים רצים לגלוש באינטרנט על מנת לתת לנו הסבר בלי להגיע לרופא,או לפני  פגישתנו עם הרופא,  גם כן כאב איבר מסויים   בגופנו סוחב אותנו לפנות קודם כל ל"רופא הדיגיטלי" – האינטררט  ומחפשים מה יכול להיות הכאב הזה?כולנו מחפשים לחיות טוב ולהיות בריאים.
אני מקדישה הרשומה הלפני אחרונה לרשומה המתעסקת באוריינות בריאות מקוונת, מה היא  אוריינות בריאות מקוונת ?
 מהודר(2013) ( בכינוס החמישי לתקשורת המדע בישראל :מדע , ידע או דעה ) מציינת שאוריינות בריאות מקוונת כוללת את היכולת לחפש, למצוא, להבין מידע בנושאי בריאות  ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו למנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה. א"ב כוללת :-




"התמונה ממצגת הכינוס"

 במאמר "הרחבת הפער הדיגיטלי בתחום המידע הבריאותי" מציג ממצאי מחקר שערכו ד"ר אסתר בריינין וד"ר אפרת נטר מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. מהמחקר עולה כי דווקא חולים כרוניים התאפיינו באוריינות בריאותית מקוונת נמוכה בהשוואה למשיבים ללא מחלה כרונית מדווחת וכאשר השתמשו באינטרנט עשו זאת באופן פחות מושכל והפיקו מכך פחות תועלת, יחסית לאנשים צעירים ובריאים יותר. הסיבה המרכזית שנמצאה לשימוש באינטרנט לצורכי בריאות הייתה נגישות ולאחר מכן התעדכנות שוטפת בנושאים בריאותיים, חיסכון בזמן, סיבות כלליות (אנונימיות, מגוון, תמיכה חברתית) וסיבות הקשורות ברופא (תחליף למפגש עימו או חיפוש תמיכה להמלצותיו).



איך ניתן לגשר את הפער הזה?

1-מלמדים :-
לטווח הארוך: נותנים חינוך לילדים.
ופה אנו כאנשי חינוך אני חושבת שמוטל על כתפינו חלק חשוב בגישור הפער הזה   אפשר לקדם ולפתח את אוריינות בריאות מקוונת דרכי שיעורי מדעים או כישורי חיים, לדוגמא פרויקט בשביל הבריאות –שדרכו תלמידים מקדמים בריאות ברשת "הפרויקט המתוקשב בשביל הבריאות הוא סביבה לימודית ברשת לתלמידי בית הספר היסודי, שפותחה ומופעלת במטח, בשיתוף עם המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט פועל במסגרת הפרויקטים המתוקשבים של "כוורת" במטח, אשר בהם נטלו חלק עשרות אלפי תלמידים עד היום. המודל שעל פיו פועלים הפרויקטים ב"כוורת", הוא מודל של סביבה לימודית פעילה ברשת שמאפשרת את ניצול הרשת ללמידה, לשיתוף מידע בין עמיתים ללמידה וליצירה משותפת. התלמידים והמורים נרשמים לפרויקטים במסגרת כיתותיהם. הפרויקטים מופעלים בכיתות על ידי המורים, המשתתפים במהלך הפרויקט בהשתלמויות המקנות זכות לגמול.
לטווח הקצר:השכלת מבוגרים.מדריכים אוכלוסיות רגישות. ( קורסים וסדנאות)

2- מנגישים את המידע:מתאימים לקהל היעד,מפשטים,ממחישים.
נושא הדרכת אוכלסיות רגישות והתאמת המידע לקהל תוך כדי המחשה ותמיכה  מתחבר למאמר שקראתי והצגתי בשבוע הקודם בקורס אוריינות דיגיטלית.
המאמר Rare ICT: משאב מבוסס אינטרנט להרחבת הטיפול העצמי וקידום העצמאות לאנשים עם מצב רפואי נדיר
כאשר התחלתי לקרוא במאמר התעניינתי מאוד בבעיה שהוצגה,  האתגרים היומיומיים  "לחיות טוב" עם הפרעה נדירה, אנומליה אנו-רקטאלית, הייתה נקודת ההתחלה לקראת תכנון תוכנת סביבה חברתית שנקראת Rare ICT במטרה לסייע לחולים ולבני משפחותיהם בעבודתם היומיומית הנוספת הנעשית ללא תשלום.( הפרויקט נעשה בנורבגיה)
אנומליה אנו-רקטאלית הוא מצב של מום מולד (בפי הטבעת)  עם מעט סימנים נראים לעין. הנדירות של מצב זה נובעת מהשכיחות הנמוכה של המצב (פחות מ- 100 מקרים לכל 200,000 אנשים). הטיפול בהפרעה זו מוגבל למעט בתי חולים אוניברסיטאיים המעקב אחר החולים מבצעים בתוך מרכזים לשירותי בריאות בקהילה.
ההפרעה נוצרת עם מספר דרגות קושי. תינוקות שנולדים עם המום עוברים ניתוח של פי הטבעת ונעשה להם פתח זמני (סטומה) עד שניתן יהיה לעשות להם ניתוח לשיקום הסוגר ופי הטבעת.
החולים ובני משפחותיהם מכירים את האתגרים של התפקוד הגופני, והרווחה הנפשית-חברתית והרגשית
כיצד היה ניתן לעזור לחולים ולמשפחותיהם במקרים כל כך קשים:-
כחלק מהפרויקט, פותח משאב אינטרנטי,(פורטל) Rare ICT, באמצעות סביבת ויקי WIKI שמאפשר לחולים ולבני משפחותיהם להיכנס אליו ולערוך את תוכנו או להוסיף עליו.
מטרת הפרויקט:-
1- שמירה  על תהליך של ייצור ידע שיתופי – ניהול ידע שיתופי -.
2- ובאותו זמן לאחסן את צמיחת המידע ככל שהמשאב גודל ומתפתח כמו אנציקלופדיה מקוונת, שחברים בה חולים, משפחות של חולים וצוותים רפואיים שמחליפים ביניהם סידורים פרקטיים, חוויות מחיי היומיום ומידע שניתן לשתף אחרים.

  

בפרויקט Rare ICT העבודה התחלקה לקבוצות משותפות בין האדם עם המצב הרפואי הנדיר, בני משפחתו וצוות רפואי מטפל.במחקר זה שותף מידע והופק מידע מאנשים שאובחנו עם אנומליה רקטאלית, מבני משפחותיהם ומצוותים רפואיים מעורבים.
שיתוף פעולה זה הוביל
1- ל"הלבנת" הבעיה
2- דיבור מפורט על האתגרים של ניהול חיי יומיום
3- זיהוי תחומים עתידיים לשימוש בסביבה תמיכה וירטואלית
לסיכום אני רואה נושא אוריינות בריאות  מקוונת נושא חשוב מאוד, מתברר שאולי תוחלת החיים בישראל עולה, אבל תוחלת החיים הבריאה יורדת וזה לפי דו"ח האושר העולמי ל- 2013,אני חושבת  פתוח אוריינות בריאות מקוונת בכל מיני אוכלוסיות שונות , תמיכה מקוונת ושיתוף פעולה לאורח חיים בריא מובילים לאושר בריאותי.
תהיו בריאים.

מקורות:-
מהודר. ע' (2010). אוריינות מקוונת. . אוחזר ב 19 בינואר, 2014 מתוך:

מט"ר . בשביל הבריאות - ילדים מקדמים בריאות ברשת. אוחזר ב 19 בינואר, 2014 מתוך:

 Moen, A & Sordal,O.(2012).RareICT: a web-based resource to augment self-care and independence with a rare medical condition. Retrieved January 19, 2014 from:

Neter, E & Brainin, E. (2012). eHealth Literacy: Extending the Digital Divide to the Realm of Health Information, Retrieved January 19, 2014 from:

יום שישי, 17 בינואר 2014

הצד האפל של האינטרנט- בריונות רשת

בשבוע הזה פנתה אלי תלמידה בכתה ד' וטענה שאחת מחברותיה מדברת עליה דיבורים לא יפים בפייסבוק, המסכנה הייתה מזועזעת מאוד  והיה לה קשה לדבר על נושא זה !פתרתי את הבעיה אחרי  כמה פגישות  עם התלמידות ועם הוריהן.
 נדהמתי כמה קטנים ( תלמידי כיתה ד' )  יכולים להיות בצד האפל של האינטרנט  ברשומה זאת ברצוני לדבר  על אלימות מקוונת שגם הגיעה לבית שלי, בתי בת 15 שנה יש לה רגישות מתקופות מעבר והיא מתעטשת הרבה גם חברה מחברותיה נתנה לה "כינו ותמונה " מביכים ומעליבים  בפייסבוק!  הרגעתי את  הבת שלי ותמכתי והדרכתי אותה איך לפתור הבעיה, המקרים האלה הזכירו לי סרט שצפיתי בו  המבוסס על מקרה אמיתי שקרה בארץ , הסרט  ילדים ללא רחמים , ההטרדות ברשת ההחברתית כלפי הנער הובילו אותו לשים קץ לחייו.



אני רואה שהמצב הולך וגובר, הרבה עברו הטרדות, השפלות ואיומים.
 דוד אל מזרחי....האנה סמית.....פיבי פרנס
אולי אתם לא מכירים אותם, הנערים האלו נפלו קורבן לבריונות ברשת ולהטרדות מחבריהם ברשתות חברתיות והתאבדו.
בריונות ברשת מוגדרת כ"תופעה בה נעשה שימוש באינטרנט או בטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד, או לתקוף אדם יחיד או קבוצה, בריונות רשת יכולה להתקיים באמצעות בלוגים, אתרי אינטרנט, קהילות מקוונת, דואר אלקטרוני, MMS,SMS. (מתוך ויקפדיה)
מציין גפן (2013) בכנס הבינלאומי השישי בהכשרת מורים שבין שישה לשלושה אחוזים מבני הנוער חווים צורה מסויימת של אלימות.בעוד אנשים מכל הגילאים כפופים באופן פוטנציאלי להטרדה ולאלימות ובריונות ברשת ההשפעות המזיקות שלה כוללות ניסיונות התאבדות, שנראה כי הם בולטים במיוחד בקרב תלמידי תיכון בגילאי 12-15.
אז מהו תפקידנו כמורים בנושא זה?
אני רואה קודם כל צריך להגביר את המודעות לנושא זה וצריך לדעת יותר על סוגי בריונות מקוונת בכדי לטפל בכל צד במלוא הבטחון
לבריונות מקוונת יש כמה סוגים( מתומצת מבלוג יהונתן קלינגר ) :-
1- התלהמות :-החלפת דברים פוגעניים ללא קשר ממשי לנושא המדובר וללא איזון- כל העורבים בשיחה נגררים להתנהגות לוחמנית ופוגענית.
2- השמצה:- הפצת מידע שקרי על אדם מסויים.
3- התחזות:- שימוש בסיסמה ובשם משתמש- כלומר בניית פרופיל חדש ופוגעני.
4- אאוטינג והולכת שולל:-חשיפת מידע אישי.
5- מניעה:-מניעת גישה מאדם מסוים לזירה חברתית ברשת.
6-מעקב:- מעקב אחרי אדם ברשת לצורך השגת פרטים ומידע אישי עליו במטרה לפגוע בו להפחיד אותו או לסחוט אותו.
7- איום:- איומים ברשת לפגיעה באדם מסוים או קבוצה, מוסד וארגון יכולים בהחלט להגיע לידי מימוש בעולם האמיתי.
ברשומה זאת אתייחס לתפקיד המורים בנושא זה :- על המורים לקדם העלאת המודעות אצל התלמידים לתופעה זאת על ידי פעילויות מתוקשבות, להלן דוגמאות לפעילויות מאתר בין הצלצולים , מצגת מעניינת בריונות ברשת מאפשרת למורים לעסוק בנושא בצורה מפעילה וחוויתית, במטרה להגביר את המוטיבציה של התלמידים לפעול כדי למנוע את התופעה.


פעילות אחרת שאחת ממטרותיה של הפעילות היא עידוד ראיה מורכבת של הסיטואציה מסויימת ועידוד קבלת הכרעה אישית המתבססת על מידע וקבלת החלטות.משפט ציבורי- אלימות ברשת- לתלמידים מוצג סיפור העוסק בנושא של אלימות ברשת. לאורך הפעילות הם יעברו מספר שלבים של- הכרות עם החוק, העלאת טיעונים עבור שני הצדדים ולבסוף הכרעה על פי דעתם האישית. המטרה היא לעודד חשיבה אישית, יצירתית ומורכבת ביחס לסיפור המתואר.במהלך הפעילות, התלמידים יתחלקו בין המחשבים ויעשו עבודה אישית

האם יש מענה מערכתי לטיפול בתופעה הזואת?
הצורך בגיבוש מענה מערכתי הביא את משרד לביטחון הפנים בשיתוף עם תכנית עיר ללא אלימות להחלטות מסויימות בהתחלה כתיבת נייר עמדה על התמודדות עם הסכנות והאלימות באינטרנט וברשתות חברתיות , במסמך זה יש סקירה לתופעות והסכנות, הגדרת מטרות והצעות לדרכי פעולה.
לאחרונה נחשפתי למיזם חדש שמטרתו לטפל בתופעות האלימות ברשת האינטרנט שנקרא הכפתור האדום" הכפתור האדום הינו תוסף לדפדפן אשר מאפשר למשתמש בו לדווח על ביטויים אלימים ברשת אשר נגלים בפניו ,הכפתור הינו כלי חינמי אשר בעזרתו כל משתמש יוכל לקחת חלק במלחמה באלימות ברשת ובאמצעות לחיצה אחת לדווח לעומת הכפתור האדום על ביטויים אלימים בהם הוא נתקל"


לסיכום:
הבנת הבעיה ואת מרכיביה חוסך זמן לפתרון יעיל ומהיר בנוסף לפריט העלאת המודעות צריך שיתוף פעולה בין המורים( בית הספר),התלמידים(שנחשפים לאלימות), המשפחה( ההורים- שצריך להבין את התופעה וסכנותיה),  וביחד בשיתוף מבנה ארגוני מפקח . יסייע להפחית את התופעה ואף להפסיקה.
אלימות ובריונות ברשת גוברת והולכת ,עלינו כאנשי חינוך להלבין  ולהאיר את הצד האפל של האינטרנט ,אנו רואים ניצנים יפים לטפול בבעיה כמו פרויקטים ארציים כמו עיר ללא אלימות ומיזמים חדשים כמו הכפתור האדום  בנוסף לתמיכה לצד החינוכי( הבהרות למורים, תלמידים והורים), פעילויות מתקושבות בנושא... אבל עדיין אין חקיקה ארצית קבועה   ומותאמת לבעיה . אולי יהיה בעוד חודשים. מי יודע?

מקורות:-
בין הצלצולים, (ח"ת). התמודדות עם אלימות וטיפוח אקלים בית ספרי. אוחזר ב17 בינואר ,2014 מתוך:-

גפן, א' (2013). אלימות ובריונות ברשת: כיצד זה שונה מבריונות מסורתית בבית הספר, ומה כל מחנך צריך לדעת. אוחזר ב17 בינואר ,2014 מתוך:-

ויקפידיה,(2014). בריונות רשת . אוחזר ב17 בינואר ,2014 מתוך:-



יום שבת, 11 בינואר 2014

החוש השישי

כאשר הייתי תלמידה  בבית ספר יסודי היה לי תחביב לאסוף עיתונים ולגזור תמונות מעניינות אני זוכרת שאספתי הרבה והדבקתי על קיר בחדרי, ובמיטתי ולפני השינה הייתי נועזת עיני באחת התמונות המודבקות ומדמיינת לי סיפור מרתק, הדמויות זזו בלי הפסקה, היום הדמיון נהפך למציאות!
איך זה קרה?
לאחרונה מדובר בטכנולוגיה הנחשבת לחדשה שנקראת מציאות רבודה -Augmented reality ויש חלק שמכנים אותה בחוש השישי לאדם בעידן הדיגיטלי. מציאות רבודה היא טכנולוגיית מחשוב המשמשת כהעתק של המציאות. במציאות זאת משולבים אלמנטים וירטואליים אשר מתמזגים עם הסביבה האמתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי. השימוש באלמנטיים של צליל ואיורים על המרקע הופכים את המציאות לאינטראקטיבית.
לטכנולוגיה זאת אפשר להשתמש באפליקציה מעניינת שנקראת  Aurasma שהינה אפליקציה המאפשרת בסריקת אובייקט לראות סרטון או הדמיה תלת ממדית, למידע נוסף ניתן לקרוא במדריך, אפליקציות דומות Layer  ן Wikitude שמוסיפה  פריט מידע על מקומות מסביב כמו בתי עסק, מסעדות ובתי מלון( זה חוסך לנו לשאול איפה .......? ולא שומעים הרבה : אין לי מושג!)
להלן סרטון לבחור  הודי- Pranav mistery שמציג איך הופכים מידע אנלוגי הנכתב על פתקאות למידע דיגיטלית ועוד ועוד תצפו .



מה שמעניין אותנו הוא השימוש הפדגוגי  באפליקציות שמבוססות על מציאות רבודה להלן סרט המדגים איך נשתמש בטכנולוגיה זואת למען התהליך הלימודי.

אליקים(2012) מציג 5 דגמים ליישומים פדגוגיים של מציאות מרובדת באמצעות QR
1- מחפשים את המטמון
2- גינת ירק ירוקה.
3- לוח מפעיל מרובד
4- חצר מדברת
5- לוח הודעות אינטראקטיבי
 תמי נויטל מציגה יתרונות ותרומות יישומי מציאות הרבודה לתחומי הלמידה וההדרכה:-
1- שילוב אלמנטים של משחוק מעצימים את חווית הלמידה.
2- למידה מבוססת הקשר.
3- חברתיות – שיתוף פעולה בין חברים.
4- פשטות וניגשות למשתמשים.
5- ניטור פעילות הלומדים וניתוח דפוסי שימוש
6- צמצום עלויות.
 לצד היתרונות  גם כן הציגה נויטל אתגרים וקשיים:-
1- העדר  תקנים אחידים - כי מדובר בטכנולוגיה צומחת שיש שוני בין יישומים וגרסאות ואפליקציות  מגוונות.
2- קושי בנגישות – כי מרבית האפליקציות מופעלות במגע ,(היא טוענת שלא מצאה אפליקציות שמציעות אפשרויות אחרות לבעלי לקויות  ראייה , אם כי בהחלט ייתכן שקיימות כאלה או שיפותחו בקרוב ).
3- עומס מידע – פה מדובר על מושג " זיהום סביבתי תודעי" , עומס המידע
הפרסומי והשיווקי, גרפים שלטי חוצות ....
ברשומה קודמת דיברתי על יישומים פדגוגים באמצעות הסמארטפון וברשומה זואת ברצוני לפרט ולחתור עמוק אני אציג דוגמה לשיעור מבוסס על מציאות מרובדת מתחום שלי – מדעים.
הפעילות תעסוק בנושא השפעת האדם על כדור הארץ, התלמידים יחקרו למשל 5   תופעות שונות אשר עוסקות בנושא זה.כמו זיהום מים, זיהום אוויר, ציד בעלי חיים, כריתת עצים, אפקט החממה)
במהלך הפעילות, התלמידים יחולקו לקבוצות, ונבקש מהם בתחילה לסרוק קוד ,שדרכו יגלו לאיזו קבוצה הם שייכים, ואיזה תמונה יצטרכו לחפש כדי לסרוק .
בתחנה השנייה התלמידים יסרקו תמונה בעזרת היישום המאפשר מציאות מרובדת כמו אורסמה  , ויגלו שתי שכבות מולבשות על התמונה, ווידאו + הפניה לאתר המספק מידע על הנושא הנחקר. בתחנה זו התלמידים יבדקו את הנושא, יחקרו אותו, ויסכמו אחד לשני את הנושא.
בתחנה האחרונה, התלמידים יסרקו קוד אחרון ,המקשר אותם לטופס שיתופי, אשר בו הם יצטרכו לתמצת את הנושא אותו חקרו בקצרה.
יש לי מודעות לקושי הטכני  ותשתיתי לשיעור כזה אבל  תכנון פדגוגי מושכל יקדם את התהליך בצעדים בטוחים.
בסוף אני משאירה אותכם בקצת עם קסם טכני המבוסס על מציאות מרובדת , המציג הוא מרקו טמפסט, בשימוש בטכניקות זריזות ידיים וסיפור מקסים. הוא מביא דמות קו נחמדה לחיים על הבמה ב- TEDGlobal.
צפייה מהנה.




מקורות:-

אליקים, נ' (2012). מציאות רבודה והיפראקטיביות של יישומי למידה. אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:

ויקיפדיה(2014), מציאות רבודה. . אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:

נויטל, ת'(2012). שילוב יישומי מציאות רבודה בלמידה והדרכה. אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:
http://telem.openu.ac.il/hp_files/paper/april_2012.html

יום שבת, 4 בינואר 2014

למידה באמצעות סמארטפונים -מתי זה יקרה בבית ספרי?

ההתקדמות הטכנולוגית תרמה להופעתם של הרבה מכשירי למידה ניידים כמו:-
1) מחשבים ניידים- Notebook computers
2) מחשבי לוח – Tablet pcs
3) מחשבי כף היד – Personal Digital Assistans
3) טלפונים סלולרים- cellular phones
4) טלפונים חכמים – Smart phones
MOBILE LEARNING ד"ר ליאת אייל מגדירה למידה ניידת-
שהיא" כל סוג של למידה שמתרחשת בסביבת למידה שמכילה ניידות של טכנולוגיות, של לומדים ושל למידה"   
 לאחרונה אחד  הנושאים  המעוררים וויכוח חינוכי ופדגוגי  והנכנסים להרבה  חילוקי דעות הוא הלמידה באמצעות הטלפון החכם – SMART PHONE..
האם יש ערך מוסף ללמידה באמצעות סמארטפון? אם כן מהו הערך המוסף ללימוד באמצעות סמארטפון?
טוען שהסמארטפונים מציבים אתגר לא פשוט בפני המורה, עולם הפעוליות שמציע הסמארטפון מפתה יותר ממירב הפעויות בכיתה קונבנצינאלית, מתאר שתי כיתותי דימוניות (סכמתי את מאמרו בטבלה הזואת)
  

כתה י 1

כתה י 2
המקצוע
היסטוריה
היסטוריה
תאור המורה
המורה ניצב ליד הלוח,. המורה מרצה (עם או בלי מצגת שקפים) על מהלך היסטורי בתקופה כזו או אחרת.
המורה איננו נראה, אך בחינה מדוקדקת יותר של הכיתה מגלה אותו בין התלמידים של אחד הצוותים
תאור התלמידים
*חלק מהתלמידים מקשיב למורה
*חלק מהתלמידים משוחחים עם חבריהם 
*חלק אחר של התלמידים מציירים 
*חלק מהתלמידים משחקים בסמארטפון 
*חלק מהתלמידים מצלמים מידי פעם את הלוח.
*חלק מקליטים את ההרצאה כולה. 
חלק מהתלמידים גולשים  לנושא ההרצאה.
 *חלק מהתלמידים גולשים לאתרים שאין להם שום קשר לנושא .
*התלמידים יושבים בצוותים, לפניהם סמארטפונים וטבלטים, התלמידים עסוקים בלתכנן ועידה בינלאומית לטיפול בתהליך היסטורי
*חלק מהתלמידים חוקרים ומחפשים מידע,
* חלק מהתלמידים מארגנים את המידע.
 חלק מהתלמידים עסוקים בכתיבת מצע לסדר היום של הועידה, . חלק יוצאים לצלם מסמכים בספריית בית הספר, חלק מקליטים ראיונות עם תלמידים המשמשים כנציגים של מדינות שונות.
*חלק מהתלמידים מכינים קמפיין ליצירת לובי שיקדם אינטרסים של הגופים במחלוקת…
*חלק מהתלמידים מכינים תכנית של חדשות טלוויזיוניות 

איך מתמודדים
לפי טענת פרופסור חנן יניב ?
כאן מתבקש הצורך בהגדרת המושג 'הזדמנות חינוכית'.הזדמנות חינוכית היא מצב המזמן באופן אמתי ומידי צורך בטיפול שיכולות להיות לו השלכות ערכיות. זהו צורך אוטנטי שהטיפול בו מציע סיכוי להתפתחות תובנה ערכית אצל המתחנך/ים. 

אין לדעתי בעיה. שם הטכנולוגיות משרתות את הלמידה באופן הפורה ביותר. זוהי דוגמה של כיתה שהבינה את התועלת הטמונה בטכנולוגיות ונבנתה להעצים את תרומת הטכנולוגיה לסוג של פדגוגיה מסוג אחר – פדגוגיה של למידת חקר שיתופית.  לתלמידים אלה בד"כ מונעים באופן פנימי ללמידה ואין להם זמן לעסוק בפעילויות מסיחות את הדעת.


פרופ' יניב טוען שצריך להציע מהלך של הגדרות חוקים להתמודדות עם תופעות הסמארטפונים בה שותפים כל חברי הקבוצה בהיבטים שונים תקשורת, משחק, נגישות למידה מתי, מה ומה עושים עם זה אפשר לדמות מצב של העברת חוק בכנסת על כל מהלכיו.
וממשיך יניב במאמר אחר בשם סמארטפונים בכיתה האם ולמה? ומציע את יתרונותיה של למידה באמצעות  הסמארטפון:-
1- הסמארטפון מאפשר למידה מסוג אחר, למידה שאיננה ממוקדת מורה כמקור ידע.
2- נגישות למידע בזמן אמיתי מכל מקום.
3- מאפשרת פעילויות למידה חקרנית.
4- מאפשר תיעוד ואיסוף נתונים.
5- מאפשר אמצעי איסוף נאמנים למציאות כמו תמונות, סרטי וידאו והקלטות קול, תעיוד מסלולים.
6- עולם האפליקציות לסמארטפונים ולטבלטים  גדוש במאות אלפי אפלקציות המציאים כלים זמינים לכל מטרה כמעט.
בנוסף הוא  מציע מודל פדגוגי עליו הוא עמל שנים רבות בשם לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) שגם עליו אפשר לקרוא כאן.
לאחרונה בישראל שלוש ערים( תל אביב, זכרון יעקוב ופתח תקווה) אימצו העיריות את תוכנית "wandering" המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר בסרט הזה הקטנים והגדולים מדברים על חוויתם בפרויקט זה



לאחר קריאת שני המאמרים האלו עלה ברואשי הרבה מחשבות  האם אני מוכנה ללמד באמצעות הסמארטפון?ומתי זה יקרה? ואיך לתכננן שיעורים הנשענים על טכנולוגיה זו?
 הופתעתי שחלק גדול מתלמידים שהמצב הכלכלי נחשב לבינוני ואפילו מתחת לבינוני בידם טלפונים חכמים! , למה לא ננצל את זואת בלימודים ,אני כמורה בבית ספר יסודי תוהה למה בתי הספר עדיין תקועים בההתקדמות הטכנולוגית הזואת ? אני מניחה שהפער הדיגיטלי בין המורים והתלמידים שנולדו ובידם סמארטפונים  הוא שגרם לרתיעה הגדולה מלימוד באמצעות הסמארטפונים.
אז מה אנו יכולים לעשות?
אני חושבת קודם כל צריך להתכונן, לאחרונה קראתי רשומות מעניינות מבלוג של דביר קפלן בשם המדריך המלא להכנת הסמארטפון ללימודים, המדריך מחולק ל-5 פרקים:-
גם אני מציעה לעצמי ובטח לאחרים לבנות מאגר משותף בדוגמאות וברעיונות לפעילויות לימודיות באמצעות הסמארטפונים, זה עולמם של תלמידנו.
היותי מורה למדעים  הנושא הזה מתחבר טוב ללמידה חוץ כיתתית בנושאים שונים כגון
1- תיעוד תצפיות  - מפגעים סביבתיים
2- שלבי התהוות פרי מפרח
3- חקירת סביבת חיים  לבעל חיים מסויים.
4- תיעוד ניסוי חוץ כיתתי
מהלך ההוראה יהיה באופן חוויתי ומאתגר כמו למשל באמצעות משחק חפש את המטמון- המורה תתלה קוד QR, במרחב בית הספר, שכונה קרובה,  התלמידים יסרקו את הקוד ויקראו את ההוראות עד שיגיעו למטרה העיקרית
 ולסיכום אני מצטטת מדברי קורץ וחן(2012)
"האמצעים הדיגיטליים, דוגמת טלפונים ניידים, מאפשרים הגעה אל הידע בקצות האצבעות ולמידה שיתופית בפשטות טכנולוגית, יותר מכך, זו חווית למידה המעוגנת במציאות חייהם הדיגיטלית העכשווית שתלמידי המאה העשרים ואחת ומשום כך יש לחתור למצוא מודלים הוראתיים פדגוגיים ההולמים סביבה זו"

מקורות:-
יניב, ח' (2013). סמארטפונים בכיתה ועל ההזדמנות חינוכית . אוחזר ב3 בינואר,2014  מתוך:-

יניב, ח' ( 2013). סמארטפונים בכיתה האם ולמה . אוחזר ב3 בינואר,2014  מתוך:-

קורץ, ג' וחן, ד' (2012). מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגטלי למורה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

קפלן,ד'(2013).המדריך המלא להכנת הסמארטפון ללימודים. אוחזר ב- 3 בינואר 2014 מתוך:
http://www.dvirkaplan.com/archives/743