חשיבה מסדר גבוה

 בעידן הזה הרץ בלי הפסקה אנשי חינוך ופדגוגיה מדגישים לשלב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בלמידה ובהוראה.

בקורס  עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחיית ד"ר אתי כוכבי נתבקשנו לבנות יחידה מתוקשבת בלוח האינטראקטיבי בשילוב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

אני חייבת לספר לכם בהתחלה הטכנולוגיה  הזאת וכיצד להשתמש בכלים סחבו אותי רחוק  לבנות יחידה דלת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה?

למה זה קרה? אולי התעסקותי הרבה ב"איך להשתמש בכלים" ובטכנולוגיה עצמה!!!

שמתי לב לנקודה זואת ואז שינתי הכל  .....זה כמו להרוס ארמון חול .

חקרתי וחיפשתי מה היא חשיבה מסדר גבוה? ואיך לשלב אותה דווקא בלמידה מתוקשבת?

ואיך אני יכולה לאזן בין הטכנולוגיה המסייעת לבין הפדגוגיה?

(זוהר 1996) מציינת בספרה  ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב. שהמושג חשיבה מסדר גבוה אינו מיוחד לסוג חשיבה זה או אחר (חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, חשיבה מדעית) אלא מדגיש באופן כללי את הניגוד בין "מיומנויות חשיבה נמוכות" (כגון שינון מידע או שליפתו מהזיכרון) לבין מיומנויות חשיבה הדורשות פעילויות שכליות מורכבות יותר.

היחידה שבניתי היתה על השיניים לכיתה ב , בבניית היחידה  צרפתי פעילויות קוגנטיביות מתוקשבות שניתן לסווג אותן כפעילות חשיבה מסדר גבוה והסתמכתי על הנקודות שזוהר ציינה :-

 *בניית טיעונים*עריכת השוואות

* פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות

*התמודדות עם חילוקי דעות*קבלת החלטות

* זיהוי הנחות חבויות

*רוב מיומנויות החקר כגון: שאילת שאלות, העלאת השערות, תכנון, עיבוד נתונים והסקת מסקנות.

(מתוך המצגת של ד"ר חגית מישר טל)

דוגמאות מהיחידה שבניתי:

חשיבות השיניים- אפשר להציג את הנושא באופן חוויתי מתוקשב

מטלה ראשונה:-

מטלה שנייה:-

מטלה שלישית:-

נקח למשל המטלה הראשונה:-

במטלה הראשונה על התלמיד לנחש איזה סוג אוכל ניתן לאכול עם שיניים ואיזו סוג ללא שימוש בשיניים.(השערת השערות)

לאחר כך לבצע הניסוי באופן ממשי כל פעם ילד אחר יבדוק סוג מזון אחר על ידי ביצוע אכילת המזון ויגלה אם השתמש בשיניים או לא .

תפקיד המורה לגלות את התשובה הנכונה על ידי לחיצה על כל מילה בכדי לאמת תשובות התלמידים.בסוף הניסוי המורה ישאל התלמידים מה מסקנתם מהניסוי ואחר כך המורה תלחץ על המילה "מסקנתו בכדי לגלות המסקנה הנכונה

במטלות מתוקשבות כאלה אני חושבת שהצלחתי למזג את הטכנולוגיה בפדגוגיה באופן יעיל ומושכל וגרמתי לתלמידים לשער השערות, להסיק מסקנות ולקבל החלטות.אני בשלבים האחרונים לסיומה  של היחידה נהנתי מאוד שעשיתי שינוי מחשבתי ומעשי למען תלמידי ובטח למען עצמי.

מקורות:-

מצגת הקורס של ד"ר אתי כוכבי ,מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

בן דוד,ע' (ח"ת), על חשיבה מסדר גבוה בהוראת המדעים אוחזר ב5 בספטמר2013 מתוך:-

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/75B91FFC-80F5-4490-A1FF-ED0B9F75536D/102274/adihashiva.doc

מישר- טל, ח' (ח"ת) פיתוח חשיבה מסדר גבוה בסביבה מתוקשבת אוחזר ב5 בספטמר2013 מתוך:-

http://merkaz.tikshuv.org.il/mod/resource/view.php?inpopup=true&id=14585

תוכנית התקשוב מתייבשת!!!

הופתעתי מאוד לקרוא כתבה חדשה באתר הארץ שמשרד החינוך מתכננן להקפיא משנת הלימודים ( תשע"ד) את הרחבת" תוכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה- 21"

החלטות מדאיגות:-

* הוחלט כי התוכנית תוקפא לחלוטין ב- 150 חטיבת ביניים ברחבי הארץ.

* בתי ספר שכבר קיבלו ציוד אלקטרוני וחוברו לאינטרנט ייאלצו הרשויות המקומיות לממן חלק מהתוכנית.

* רכזי התקשוב בחטיבת הביניים קיבלו מכתבי פיטורים ממשרד החינוך מתפקידם כרכזי תקשוב.

 הסיבה:- סדר עדיפיות

 ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי"במסגרת תקציב 2014–2013 החליט המשרד לשנות את סדרי העדיפויות. במסגרת המדיניות החדשה, החליט המשרד לתת תעדוף להחייאת החינוך המקצועי טכנולוגי ולהקצות לטובת עניין זה את התקציב הנדרש. כמו כן הוחלט להקצות תקציבים לטובת האצת תהליכים דיגיטליים שונים, בהם הרחבת תוכנית הספרים הדיגיטליים ב–1,300 בתי הספר המצויים בתוכנית התקשוב".

אני  חושבת שהערפל התעלם והשמיים נהיו יותר בהירים מעל שמי תוכנית התקשוב הלאומית מה קורה בין כותליה .

ד"ר רפי דודזון דיבר על הערפל הזה במאמרו וציין כי האינדיקטור העיקרי לסדרי עדיפיות בפרויקטים בכלל ולאומיים בפרט הוא התקציב שניתן לביצועם

והוא תוהה ושואל:-

האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התקשוב ומימנויות המאה ה-21"

*תחילת הדרך לתוכנית התקשוב- התקציב היה 5 מיליארד ₪

תוך זמן קצר שונה ל- 3.2 מיליארד ₪*

בפועל לשנת 2011 דובר על 420מיליון ₪*

*ועכשיו לפני כמה ימיים הקפאה לתוכנית !!

מדוח מבקר המדינה לשנת2011 לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התוכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתוכנית חשיבה זו במערכת החינוך. פערים עשויים להתגלות גם בין הפדגוגיה של המורה במרכז ובין הדרישות הבינלאומיות להעמדת התלמיד במרכז.   

מדוח  OCED  2013 מתברר ש" מדינת הסטארט – אפ" פועלת בסביבה של טכנולוגיות מידע מיושנת בהרבה תחומים וכמובן מערכת החינוך לא מעניקה פתרון: שיעור בתי הספר המתוקשבים בארץ הוא הנמוך ביותר מבין כל המדינות המפותחות!!

אני חושבת שהווילון השקוף נקרע ורואים המציאות יותר ברורה ובשתי עיניים – החלטה לפני כמה ימים על הקפאת תוכנית התקשוב!

דאגות שלי:-

1) איך אנו כמורים יכולים להתמודד עם מצב כזה? בטח החלטות כאלה מורידות מוטיבציה אצל הרבה מורים ואולי תירוץ מתוק !

2) אני חושבת שמשרד החינוך הוריד שקים מעל כתפיו וזרק אותן על הרשויות המקומיות . אז מה עושים אם הרשויות המקומיות אין ביכולתן לממן את פרויקטים כאלה?

3) איך ביכולתנו  להכין את ילדינו לחיות בעידן הזה  עם החלטות גורילות כאלה?

כנראה שיש בעיה רצינית הציפיות יותר גבוהות מהמציאות !ואולי ישתפר המצב.

המקורות:-

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2101500

http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=611&contentid=12406&direction=1&frompage=732

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5111

http://techtime.co.il/2013/07/16/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/

images
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2101500
http://saloona.co.il/paamaim-ima/?p=107

חינוך חדש במאה ה- 21: Moocs

לפני שבועיים נחשפנו למושג חדש בהרצאתה של ד"ר חגית מישר טל בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה,המושג הזה נקרא MOOCS  (Massive open online corses)- קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים , הם קורסים אקדמיים הנלמדים באופן מקוון הפתוחים לקהל  הרחב לעיתים קרובות בחינם ורב משתתפים עד מאות אלפי לומדים.

מן החברות  המופרסמות העוסקות בתחום זה:-

1- יודאסיטי – (Udacity)

2- קורסרה – (Coursera)

3- אדקס –(edX)

4- פיוצ'ר-לרן - (Futurelearn)

5- Khan academy

אופן הלמידה ב - Moocs :

נקח למשל הצעה מהאוניבירסטה הפתוחה לקורס מסוג moocs-

"כל שבוע אקדמי מכיל 2-4 הרצאות וידאו קצרות מלוות בשאלונים ממוחשבים המעניקים משוב מיידי ללומדים. הרצאות הוידאו מפנות לספר לימוד מקוון שזמין לכל התלמידים ללא עלות. מטלות שבועיות ופרויקטים מסייעים לתלמידים להעמיק בחומרי הקורס. פורומים מגוונים מאפשרים מפגש ולמידה משותפת עם סטודנטים מרחבי העולם, תוך דיון בחומרי הקורס ובמטלות. הקורס ילווה במספר מפגשים שישודרו בשידור חי. בחינת סיום תאפשר לתלמידים להעריך את הישגיהם בקורס. הקורס נבנה כדי לאפשר לתלמידים להיות "מאזינים חופשיים" בקורס, תוך השקעה של כשעתיים ביום בצפייה בהרצאות והתמודדות עם השאלונים המקוונים, או להתעמק בחומרי הקורס. תלמידים שיסיימו את ה-MOOC יקבלו תעודת סיום שמשקפת את עבודתם בקורס".

 דפנה קולר אחת המייסדים של CORSERA  מדברת על קורסים מסוגים כאלה בהרצאתה בכנס מיטל 2013 היא מציגה כמה דוגמאות מרתקות לסטודנטים שבחיים לא הייתה להם הזדמנות ללמוד כסטודנט אוטיסטי שקבל 6 תעודות , איך מעריכים אותם ואיך משפרים.

בתקופה האחרונה קורסי מסוג MOOCS  הוצבו מתחת זכוכית מגדלת מאנשי חינוך רבים בפוסט זה אציג כמה יתרונות וחסרונות של MOOCS:-

יתרונות:-

* הגדלת הנגישות לידע וללמידה

* הקטנת עלויות לימודים אקדמיים

* חיזוק התחרותיות ופיתוח ההוראה האקדמית

*יכולת מדידה משופרת של תהליכי הלמידה וניהול הקורס

*חיזוק הזיקה וההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה

חסרונות:

* פוטנציאל להקטנת "ערך השוק" של תואר אקדמי

*חשש מהתדרדרות איכות הלימודים המקוונים

*צמצום הדיאלוג עם מרצים, החוויה האקדמית והמערך התומך לסטודנט

* מגבלות על היכולת להעריך סטודנטים 
( מתוך למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה )

ד"ר JAN PLAZA  בכנס על הוראה ולמידה מבקר את MOOCS הוא טוען שקורסים כאלה אינם מקדמים את היצרתיות ואת דרכי החשיבה, אין התנסות ממשית במעבדה ואינטראקציות ישירות עם המדריך.

מהנתונים האחרונים המעניינים על Moocs שאחוזי הנשירה מהקורסים הוא גבוה במיחוד -   ממוצע של כ -70%-  ופה אני שואלת למה ?כנראה שיש בעיה רצינית!

אני חושבת שלאנשים קשה להעריך חינוך חינמי או אינם  יכולים להגדיר מה הם רוצים ?או כמו שאמרה קולר אין להם כוונה לסיים.

דפנה קולר מציגה את הבעיה הזואת בכנס מיטל והיא אמרה זה דומה בכניסה לספרייה חלק קורא ומתעניין וחלק מדפדף ועוזב.

ולפי דעתי עניין האינטראקציה הישירה שאיננה בקורסים כאלה עוזרת על אחוז הנשירה, רבים מאתנו האלמנט  האנושי חשוב להם לכן הם עוזבים!

לכל אחד מאתנו יש לו האישיות המיוחדת שהוא יכול להחליט אם הסגנון הזה מתאים לו או שהם בכלל רחוקים.

אני חושבת ש- MOOCS מתאמים להרבה אנשים שרוצים לרכוש את הידע ויש להם ראיה עתידית , זהו רעיון יפה חינמי , פתוח לכולם בנוסף והכי חשוב מאתגר אולי יהיה האופנה החינוכית לדור הבא. 

מקורות:-

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=8216

http://www.cs.plattsburgh.edu/~plazaja/department/scholarship/plaza/mooc.pdf

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf

מה זה Infogr.am?

בהרצאתה של ד"ר חגית מישר טל בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה – היבטים בינלאומיים, נחשפנו לכלי חדש ומעניין שמתחברת אליו כמורת מדעים ומתמטיקה, הכלי הזה נקרא  Infogr.am  :-

 Infogr.am  אפליקציית ווב חינמית שמאפשרת יצירה של אינפוגרפיקה , אפשר ליצור יותר מ 30 סוגי תרשימים מתרשים בועות לתרשים עוגה פשוטים.

אז מה מיוחד בכלי זה? 

יתרונות הכלי:-

1- קודם כל הכלי חינמי.

2- ממשק נוח לעבודה.

3- מגוון גדול של תרשימים וגרפיה לבחירה.

4- והכי חשוב- הוא כלי אינטראקטיבי- יכול לקשר לקטעי וידאו, תמונות מפות.

5- יש אפשרות לטעון מידע ממקור חיצוני, כמו קבצי אקסל, csv.

6- ניתן לפרסם ישירות לרשתות חברתיות twitter, facebook, pinterest.

7- שמירה הנתונים בענן – לא הולך לאיבוד.

8- אפשר לשמור את העבודה שביצענו ב- infogr.am  בפורמט pdf  או powerpoint.

חסרונות הכלי:-

1- לא להורדה – העבודה בכלי הזה מתוך האתר עצמו.

2- כדי לכנס לכלי הזה מבקש סיסמה לפעמים זה קשה במיוחד על תלמידים בבית ספר יסודי.

אני ושותפתי הנאדי נתבקשנו לבחור נתון מעניין ממחקרו של ד"ר יובל דרור וסער גרשון (2012) – ישראלים בעידן הדיגיטלי- ולהציג אותו בתרשים מתאים באמצעות ה – infogr.am, בחרנו בנושא -השפעת רמת דתיות על הגלישה באינטרנט בקרב קבוצות הדת היהודית.

מה שמעורר סקרנות הוא לדעת את מידת השפעת רמת הדתיות על חיבור וגלישה לאינטרנט, מכיוון שהאוכלוסיה הדתית ידועה באופיה שהיא נגטיביסטית לטכנולוגיה חדשה מתוך חשש שהיא תשפיע שלילית על רמת הדתיות.

הגרף שערכנו מייצג מידע באופן השוואתי את אחוז הגלישה באינטרנט, אחוז המחוברים אך לא גולשים ואחוז הלא מחוברים בקרב קבוצות הדת היהודית השונות בישראל.

מידע זה מלמד אותנו על הפער הדיגיטלי שכל שרמת הדתיות גוברת כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט, גם כן שכל שרמת הדתיות גוברת כך ירד שיעור האנשים הגולשים באינטרנט.

 אתם יכולים לצפות בתרשים

השפעת רמת דתיות על הגלישה באינטרנט בקרב קבוצות הדת היהודית | Infographics

   העבודה וחשיפתי לכלי כיוון אותי כמורת מדעים ומתמטיקה איך להציג נתונים בצורה יעילה ומהירה, אני מתכננת בתחילת השנה הזואת להשתמש בכלי זה .

מקורות:-

http://infogr.am/beta/

דרור ,י', סער,ג'(2012),ישראלים בעידן הדיגיטלי, אוחזר ב 7 באוגוסט 2013 מתןך:

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf