הריח הדיגיטלי- על ספרים דיגיטלים

בתחילת לימודי לתואר שני רציתי לכתוב רשומה על ספרים דיגיטלים, אבל לא התעניינתי הרבה , השבוע הזה כן נכנסתי עמוק לנתח ספרים דיגיטלים , לתת ביקורת ומה אנו כאנשי תקשוב יכולים להוסיף לכלי זה?

קודם כל תנו לי להסביר לכם מהם ספרים דיגיטלים?

הספר הדיגיטלי הוא ספר שהטקסט שלו איננו פיזי - אותיות דיו על גב נייר, אלא טקסט דיגיטלי המופיע על פני מסך. ניתן לקרוא את הטקסט באמצעות מחשב (כגון מחשב נייח, מחשב נייד או מחשב לוח) וניתן לקרוא אותו באמצעות קורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים דיגיטליים וטקסט דיגיטלי אחר. ספרים אלקטרוניים הופיעו כבר בשנות ה-70 של המאה העשרים, הרבה לפני הופעת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו כיום(אורעד, 2013).

כחלק מהתכנית הלאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" ובמסגרת מהלכי הפיתוח של תוכן חינוכי דיגיטלי, החליט משרד החינוך לצאת במהלך של יצירת חלופה דיגיטלית לספרי הלימוד המודפסים בתוך חמש שנים (עד לשנה"ל התשע"ז) ( חוזר מנכ"ל   )

ישנה שלוש רמות לפיתוח של ספרים דיגיטלים .

רמה א:-

רמה זאת היא רמה מיוחדת של ספר לימוד דיגיטלי בסיסי ופשוט במיוחד המבוסס על סריקה, ונועדה לספק מענה לספרים ותיקים ולמקרים שבהם קיים קושי לבנות ספר דיגיטלי בתקנים המתקדמים יותר.

רמה ב:-

ספר דיגיטלי ברמה ב' הוא ספר דיגיטלי ברמה א' הכולל תוספות של משאבי מדיה המשולבים בתוך הרצף הלימודי.

רמה ג:-

ספר העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה ב' ובנוסף מכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי שהוא חלק אימננטי מהספר, וכן תמיכה במערכות לניהול למידה (Learning Management System - LMS) .

לספרים הדיגיטלים יתרונות וחסרונות :

מיתרונות הספרים הדיגיטלים ( מתוך סרטון ביויוטיוב)

1- קל לנשיאה- 

2- יכולת עדכון מיידית

3- יכולת אינטראקציה ושיתוף

4- יכולת מעקב אחי הלומדים

5- טכנולוגיה ירוקה

6- יכולת של הוספת הערות, מירקונים, קישוריות

7- פיתוח יכולות חשיבה גבוהים

חסרונות:-

1- אי תלות במקומות אנרגיה

2- רעיון הספר המודפס נחשב למתנה נהדרת

3-  חלק חושבים כספרים לא גורמים עייפות לעיניים

4- לא מרגישים " ריח ספרים"

אני אישית השתמשתי בספרים דיגיטלים של מט"ח ב" כותר " שהינם סרוקים בשיטה מתקדמת המאפשרת לעשות בהם כל מה שניתן לעשות בספר לימוד המודפס כמו:

להדביק פתקיות למרקר משפטים חשובים וכו... בנוסף לזה הספרים מצויידים בכלי עזר והדגמות כמו סרטונים סימולציות .

כל הזמן  שאלתי את עצמי אז מה הוסיף?  אולי ארגן לי את הסביבה הלימודית... ואז בהצאותיו של ד"ר דובי וייס  בקורס יישומי תקשוב מתקדמים התחלתי להבין שיש מצב של יצירתיות ואתגריות שמוטלת על כתפינו כמורים ואף חייבים להוסיף נקודות דבש לנושא זה  וזה מזכיר לי שמשפט קראתי אותו לד"ר קיזל בבלוג שלו( תמיד שומרת אמירות  והערות שמעניינות אותי )" שהכנסתו של ספר לימוד דיגיטלי למערכת החינוך אינה בשורה גדולה. למעשה זו בשורה קטנה מאוד, הבשורה הגדולה צריכה להיות הדיון סביב תכניהם של ספרי הלימוד, הרלוונטיות שלהם וגבולות הגיזרה שלהם. דיון כזה לא מתקיים ועד שלא יתקיים לא נהיה מותאמים למאה ה- 21"

אז מה עשינו ?

בקורס ד"ר דובי וייס בחרנו ספר דיגיטלי במדעים מעת הדעת ( שנחשב מרמה ג) התבקשנו להוסיף פעילות לימודית  לספר הדיגיטלי בנושא מחזור המים  ולהציגה בפני הכיתה ( כחלק מהמטלה הסופית), פעילות ההוספה היא פעילות מורכת ולא פשוטה כמו שאומר ד"ר וייס" פעילות מורכבת המצריכה  חשיבה יצרתית מעוגנת ברציונל טכנו פדגוגי"

חשבנו אני ושותפי מה ניתן לעשות וגילינו שחסר " שיתופיות " משחקיות ואתגר.
מה הוספנו:-

1- מצגת שיתופית  2- משחק מאתגר 3- סרטון הפותח דיון חשוב בנושא חסכון במים שהינו נושא חשוב שלא מוזכר בספר הדיגיטלי שחקרנו

 דוגמאות :-

א-  משחק הנחש והסולמות , התלמיד ילחץ על הקובייה  ויענה על השאלות שמופיעה אם התשובה נכונה מתקדם ואם לא התור עובר לשני  קישור למשחק.(קוד משחק-4673) קישור למשחק

 ב-  שלבי הפעילות :-

-    סרטון קצר

-   דיון ביו המורה והתלמידים על נושא חיסכון במים ומה ניתן לחקור.

-   מצגת שיתופית שמכינים אותה התלמידים – אסיפת חומר מתאים מהאינטרנט.

-   משחק מסכם.

הערך המוסף של הפעילות הלימודית שהוספנו:-

1- בניית ידע וחשיבה עצמית.

2- התוכן מוצג בצורה אטרקטיבית ומעוררת הנאה ועניין חוויתי.

3- יכולת לבצע מניפולציה על המידע, המשתמש יכול לערוך את המידע, להתנסות בו ולשנותו, להפעיל ייצוגים, ליצור ייצוגים בעצמו, לשתף אחרים בעבודה.

עכשיו אני מרגישה בנחות וכן מריחה את הריח הדיגיטלי ויכולה להפיץ אותו לתלמידי תודה לד"ר וייס  שכיוונת  אותי.

  מקורות:-

אורעד, י' (2013).עוברים קריאה - הטקסט הלימודי הופך לדיגיטלי. אוחזר בתאריך 26.12.2013 מתוך:-http://shluvim.macam.ac.il/pg/news/yoramorad/read/68137/---

חוזר מנכ"ל, אוחזר בתאריך 26.12.2013 מתוך:-
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2012-1-6-3-1.htm

מצגת הקורס של ד"ר דובי וייס –יישומי תקשוב מתקדמים

קיזל, א'(2013). על דיגטליות ומוחין. אוחזר בתאריך 26.12.2013 מתוך:-
http://www.akizel.net/2013/02/blog-post.html

בעד או נגד הוראת שפת הקודים

"לאור מדיניות החינוך החדשה, השר פירון מקיים דיון שבסופו יוחלט האם להכניס לתוכנית הלימודים של כל תלמידי ישראל הוראה של כתיבת קוד. האם אוריינות דיגיטלית ואזרחות דיגיטלית דורשת מכל אזרח יכולת קרוא וכתוב של שפת קוד? יש הטוענים שכן, לעומתם הטוענים כי יכולת הביטוי והכתיבה בעולם הדיגיטלי איננה דורשת כתיבת קוד" אנו נקיים דיון בעניין ונקבל החלטה!  זואת המשימה שנתבקשנו לבצע אותה לפני שבועיים בקורס אוריינות דיגיטלית בהנחיית ד"ר שרון הרדוף,  התחלקנו( הסטודנטים) ל 3 קבוצות לגבי עמדתנו  בנושא הוראת קודים בבית הספר:-

1- בעד הוראת שפת קודים

2- נגד הוראת שפת קודים

3- מקבלי החלטות

קבוצות הבעד והנגד הכינו מספר טיעונים וקבוצת מקבלי ההחלטות הכינו שאלות,כל קבוצה העלתה הטיעונים שלה בפורום אתר הקורס.

השבוע הזה ביום שני קיימנו  דיון בחדר עסקאות הקיים בבניין דקל- אור יהודה, השתמשנו בדיבייט- debate להצבעה להלן הקישור לפירוט העמדות והצגת הטיעונים , הנושא היה מעניין מאוד.

בפוסט זה אציג לפניכם כל הטיעונים שנאספו ונדון בסוגייה זואת:-

* קידמה טכנולוגית יוצרת יתרון משמעותי מבחינה כלכלית ומדינית-בטחונית.

*כדי להצעיד את המדינה בחזית הפיתוח הטכנולוגי יש ללמד שפת קוד כבר בבית הספר.

*יש ללמוד את השפה הבסיסית שבה "העולם הטכנולוגי" מדבר כיום כדי להיות מסוגלים להתפתח ולפתח כיוונים חדשים.

*לימוד שפת קוד מאפשר פיתוח כישורי חשיבה מסדר גבוה ומזמן למידה פעילה בקשורה לעולם התוכן הרלוונטי להם.

*כיום ישנה לוחמת סייבר גם בין מדינות, הלחימה הופכת לטכנולוגית ומבוססת על פיתוח מערכות הגנה מתקדמות לתמיכה, גיבוי ומודיעין .

*הטכנולוגיה תופסת מקום משמעותי ורחב בחיי הילדים המשתמשים בטכנולוגיה ניידת , מתוך צורך ועניין אישי.

*תלמידים שלומדים שפת קוד מכינים עצמם לשוק העבודה העתידי, ויכולים להשתמש בזאת כמקצוע 

*למידת שפת קוד אינה קלה, ולא בהכרח מתאימה לכולם. אם מחליטים להכניס את שפת הקוד לתכנית הלימודים,יש לאפשר גמישות בבחירת תחום דעת זה ולא לחייב את כל התלמידים.

*דלטכנולוגיה יש את הזמן שלה, וזה אינו זמן הילדות. בילדות יש דברים יותר חשובים  לעסוק בהם, והעיסוק בטכנולוגיה יכול להגיע בשלב מאוחר יותר.

*אין טעם ללמד שפת קוד בגיל צעיר, כיוון שהשינויים בתחום זה רבים, והשפה תשתנה בתדירות גבוהה. עדיף לחכות לגיל בוגר יותר, שבו יש יכולת טובה יותר להתמודד עם השינויים.

*לפני שמלמדים שפת קוד, חשוב יותר ללמד חשיבה אלגוריתמית. יש ללמד את יסודות תיכנות. יסודות טובים יאפשרו ללמוד כל שפה בהמשך.

*כישורים אנליטיים אמיתיים לעתים קרובות לא יתחילו להופיע בילדים רבים עד גיל 11-13, ולכן הציפייה לתכנות רציני עלולה להיות מאכזבת.

אחרי  ההצבעה התברר שקבוצת " הבעד" הצליחה לזכות ביותר נקודות.

 הנושא הזה הכריח אותי להסתכל עמוק באופן ביקורתי איך אנחנו יכולים להצליח לחנך את ילדינו בעידן הטכנולוגי הזה? ומה לגבי הילדים החלשים?

ג'יי סילבר מ-MIT משוכנע שידע בתכנות צריך להיות ידע בסיסי בדיוק כמו קריאה וכתיבה. לכן הוא פיתח - במסגרת פרויקט "לפטופ לכל ילד" - את Scratch, תוכנה המסוגלת ללמד ילדים לתכנת יישומים פשוטים.

אחד  האתרים המופרסמים בתחום זה היא  code.org,.

באתר אנשים ומחשבים ממליץ על צפיית  "סרטון הקורא להורים לדרוש מבתי ספר רבים יותר ללמד תכנות מחשבים - מיומנות חשובה שיוצרת "הזדמנות שווה", ומוצעת רק לחלק קטן מאוד מתלמידי התיכון בארצות הברית. הקמפיין, שנעשה לקידום המיזם Code.org – ארגון ללא מטרות רווח שמתמקד בלימודי מדעי המחשב, מגיע על רקע אזהרות של בכירי ענף ההיי-טק בארצות הברית, לפיהן מתפתח פער דיגיטלי בין מחפשי עבודה בעלי מיומנויות תכנות לאלו  שאינם מחזיקים בהן. 

אני אישית מסכימה באופן חלקי ללמד שפת קודים, אולי זה מתאים לתלמידים בחטיבה עליונה למרות שהילדים במאה 21  יש להם היכולת לתכנת ולהבין את שפת הקודים  "מחקר של MIT ואוניברסיטת טאפטס מראה שילדי גן יכולים לתפוס את הרעיונות הבסיסיים של תכנות. לרובם פשוט אין את הכלים הנכונים או את התשתית לשם כך".  זה מחזיר אותי 27 שנה אחורה כאשר הייתי בכיתה ו ( לא נורא שידעתם את גילי) מי זוכר את תוכנת ה logo והצב שזז לפי הפקודות שבונים, אהבתי מאוד אבל לא אשכח שכל תלמידי  הכיתה קיבלו ציון נמוך, שיעור בשבוע, לא מתרגלים, אין מחשבים בבית ובנוסף לזה העדרות מורה המחשבים הובילה לכעס כיתתי פשוט רצינו ללמוד אבל אין תמיכה.

אני מסכמת :

* שלכל אחד יש לו זווית הראיה האישית שלו

* עלינו לעודד את היצרתיות בגיל קטן ולהוציא את היכולות מתוך הקופסאות, לפי דעתי בתחילת הדרך, צריך להעניק לתלמידים מיומנויות חשובות בכדי שתהיה להם היכולת  ללמוד שפת תכנות באופן יעיל  כמו:
 מיומנויות פתרון בעיות , וכיצד לתת פקודות  , היכולת לבניית תרשימי זרימה שהיא סכימה ויזואלית, שנועדה לפרוס רצף של פעולות והחלטות, באופן בהיר והגיוני ככל האפשר.

 * צריך לספק את הכלים ואת התשתיות.

המקורות :-

מצגת ופורום הקורס- אוריינות דיגיטלית – בהנחיית ד"ר שרון הרדוף.

קבוצה ב (2013).הוראת קוד בבית ספר. אוחזר ב19 בדצמבר 2013 מתוך:

http://www.createdebate.com/debate/show/_53212

 Odell,J (2012). Guess who’s winning the brains race, with 100% of first graders learning to code? Retrieved December 19, 2013 from:

http://venturebeat.com/2012/09/04/estonia-code-academy/

מורידה כובע לטכנולוגיה

לפעמים קשה לי לדבר על מקרים אישיים ואולי זה לא המקום המתאים תרשו לי ... לפני שנה וחצי(למזלי הרע)  נשברה לי הרגל בתחילת שנת השבתון שחיכתי לה הרבה! ישבתי בבית חודשיים והתחלתי לסדר דפים מארוני שלא יכולתי לסגור אותו. נבהלתי מהכמות האדירה של הניירת שאספתי במשך כל השנים , ישבתי והתחלתי לסדר... לזרוק.... ולהקליד חלק מהדפים ואז ...התחיל המסע לסידור הבלגאן  הניירת האישית ... פתחתי את המחשב האישי אז גילתי ערמות של  מסמכים...מצגות..קישורים. התחלתי לסדר בתיקיות וכל הזמן הייתי מרוצה מהסדר החדש שארגנתי.

 אבל !! נוצרה בעיה חדשה כמות המידע שאני מקבלת שבר את התמונה מחדש. התחלתי ללמוד תואר שני והרגשתי את עצמי כמו ספוג מלא מים, במשך לימודי נחשפתי לכמה כלים לניהול הידע האישי , והנה אני  בסמסטר האחרון בקורס אוריינות דיגיטלית בהנחיית ד"ר שרון הרדוף סחב אותי לביקורת עצמית ומעמיקה , כל הזמן חשבתי שאני מסודרת אבל במשך הלימודים ידעתי שבתוך תוכי משהו לא בסדר!

בהרצאות הראשונות של ד"ר הרדוף נחשפנו למושג "ניהול מידע אישי ,Personal knowledge management -PKM

ברגמן(2005) מגדיר את המושג הזה כ"ניהול מידע אישי היא פעילות שבה האדם שומר ומארגן את פרטי המידע שלו כדי לאחזר אותם בעצמו בזמן מאוחר יותר"

לפי דעתם של נחימאס והרדוף:

ניהול מידע אישי הוא סובייקטיבי ועומד על 3 מרכיבים עיקריים:

1-ההקשר

2-הפרויקט אליו הוא משתייך

3-הרלוונטיות.                                                                                                                              בסרטון הזה מוצג שתי בנות איך כל אחת מנהלת את הידע האישי שלה ומי עושה בצורה הטובה ביותר תלמדו

נחמיאס והרדוף, 2011 מדגישים שניהול מידע אישי מלווה בקשיים ודורש מהמשתמש זמן ומאמץ הכולל שמירת פריטים ואחזורם,

הערכת הפריטים, שיומם, יצירת קלסיפיקציות וקטגוריות ומלווה לעיתים קרובות בתחושת תסכול , וזה מה שקרה לי לפעמים שומרת במייל ולפעמים ב dropboxולפעמים ב-  google drive

הייתי צריכה לשתף אחרים לבנות את זה בעצמי וזה מתחבר למה שקראתי לעמי סלנט:-

"לא מדובר רק בתחזוקה של אחסון ומיון מקורות המידע אלא גם בהבניית הידע ובשיתופו עם מורים עמיתים."

בפוסט זה אני אציג  כמה כלים שנחשפתי אליהם לארגון הידע שבטח יעזרו לי בכתיבת הסמינר:-

הוא אתר אינטרנט המציע למשתמשים שירות לשמירת לינקים לאתרים מועדפים באינטרנט. האתר מאפשר גילוי, שיתוף, ארגון ואחסון תוכן על ידי תיוג (Tagging), כך שכל משתמש יכול ליצור לעצמו מאגר של דפים ואתרים על פי בחירתו (בשיטת הפולקסונומיה). כל לינק ניתן לתייג באמצעות תגית אחת או יותר, וכך ליצור מילות מפתח המייצגות את הנושאים המרכזיים המופיעים בו".( מתוך ויקפידיה)

היא פלטפורמה קהילתית לניהול ידע לבתי הספר בעזרתו מורים ותלמידים ממקומות שונים בונים ומנהלים מאגרי ידע משותף

בעזרת KNOWII קל למצוא חומרי לימוד, קל לשמור אותם וקל לשתף אותם. KNOWII לומדת את ההעדפות של המשתמשים ומתאימה להם את החומרים הטובים להם. KNOWII  מאפשרת לנהל דיון קהילתי על כל חומר לימוד.  KNOWII זמינה בכל מקום על כל מכשיר. הממשק של KNOWII הוא פשוט ונוח.(עמי סלנט) 

   היא מערכת מידע חדשנית  למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי . ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה.

מדובר בתוסף לכרום המאפשר ארגון ויזואלי באמצעות ענפים ותתי ענפים של כל מה שמעניין אותנו באינטרנט. אל "עצי המידע" האלה נוכל לגשת בכל מקום ואף לשתפם עם חברים באמצעים שונים.

אני מסכימה לדבריהם  של נחמיאס והרדוף שקיים צורך בהדרכה והוראת תחום ארגון המידע האישי והצבת מטרות לתלמידים ולסטודנטים גם כן  נעמי פורת בבלוג שלה מציינת  שצריך לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21 שלדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכננו כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את הידע שהם אוספים ברשת וזואת עוד בטרם נתייחס למימנוניות האחרות"

 אני מוסיפה מהניסיון האישי כמה עצות:-

1- בחר בכלים המתאימים להעדפותיך ואישיותיך .

2- הימנע לבנות מבנה היררכי מסחרר שקשה לפעמים להגיע למטרתך

3- תן שמות רלוונטיים לתקיות

4- אתה יכול לבחור ולסמן ברמזים כדי לארגן את המידע האישי

5- תטפל "בגינה שלך " שבנית ובטח אתה תהנה מזה ואז תבין שצריכים להוריד כובע לטכנולוגיה.

כלים נוספים:-

 מקורות:-

 כלים לניהול ידע אישי אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-

http://amikamsalant.blogspot.co.il/2013/10/diigo.html

ניהול ידע בחינוך: בכחול לבן, אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-  

http://amisalant.com/?p=6743

מערכת  Mendely   לניהול מידע אקדמי, אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-  

http://amisalant.com/?p=1215

מטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי במשימות למידה, אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-  http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf

ויקפדיה ,דלישס , אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-  

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A1_(%D7%90%D7%AA%D7%A8)

לראות את היער, לנהל את העצים: "מנדליי" ככלי לניהול ידע אישי.אוחזר בתאריך 11.12.2013 מתוך:-  

http://blog.tau.ac.il/libraries/wp-content/uploads/2013/05/Ahava_Cohen_Teldan_2013.pdf

שינוי משמעותי

בהתחלה אני רוצה להזכיר לכם שהרשומה הזואת היא הרשומה הראשונה  בשלב ג לכתיבת הבלוג, נתבקשנו לבחור בין שתי אופציות:

1- להמשיך בכתיבת הבלוג.

או

2- להוסיף חלק מתוקשב לעבודה הסמינריונית ( הצגה דיגיטלית).

הרבה סטודנטים בחרו בהאופצייה השנייה, אני אישית  התלבטתי מאוד ובסוף בחרתי להמשיך בכתיבת הבלוג למרות שזואת משימה לא קלה אלא מאתגרת, כל הזמן דמיינתי לעצמי הכתיבה בבלוג כמו לטפס הר וכל כמה צעדים אני מביטה באופן ביקורתי ורואה תמונת תקשוב שונה ומסקרנת ,ואולי תשאלו למה המשכתי בכתיבת הבלוג להלן הסיבות:-

1- קשה לי להיפרד מדברים מעניינם באמצע הדרך היוצאים מתוך לבי הרי אני תמיד מחפשת להבין את עצמי  לשוחח ולדון על כל ההתלבטויות וגאה להציג במה השתפרתי בתהליך הלימודי, אני בטוחה שזה יוביל אותי לדרך מוארת יותר בעידן הטכנולוגי המסחרר.

2- סיבה שנייה שנחשבת מרכזית ברשומה זואת שהחל תהליך שינוי משמעותי בבית הספר שבו אני מלמדת, בית ספרנו החל לעבוד בפורטל הבית ספרי  המבוסס על גוגל אפס לחינוך - Google apps for education " שהינה חבילת של אפלקציות המאפשרות לנהל תקשורת ארגונית וליעל את תהליכי העבודה בבית הספר, בין האפשרויות השונים נמצאים:-

דואר אלקטרוני, צ'אטים, ניהול אנשי קשר, בניית טפסים, מצגות, גליונות אלקטרוניים, ניהול לוח שנה ובניית אתרים אישיים בצורה קלה ופשוטה וחינם" בסרט הזה מתואר יתרונות הגוגל אפס ללומד:

גוגל מציעה היתרונות של שימוש ב-   google apps for education  אפשר לסכם את היתרונות בנקודות האלה:-

בתחילתו של הטמעת google apss  בית ספרנו הצטייד בכל כיתות  הלימוד במקרנים וחדר המחשבים שופץ ושודרג, בנוסף לזה ישנו שיתוף חזק בין כמה גורמים: הנהלה, רכז תקשוב וצוות מוביל,מחנכים ומרים באופן כללי.

נקודה חשובה בהטמעת הכלי שמורים וצוות מוביל לומדים בהשתלמויות הקשורות להטמעת הכלי וחלק בקורסים מרחוק גם כן אנו לומדים מאחרים ברשת:  איך הצליחו ואיך התמודדו עם קשיים ? למשל חני חורי (שהיא רכזת תקשוב ומורה למדעים בבית ספר קשת שבכפר ורדים) מציגה סיפור מקרה על הטמעת השימוש בכלי גוגל בבית הספר כולל דוגמאות פדגוגיות וניהוליות, ומתארת את הקשיים ואופן ההתמודדות

אני תוהה בכמה התלבטויות:-

1-האם  ננצל את כל הכלים המוצעים בצורה יותר מהירה ויותר יעילה?

2- האם  נתגבר על הקשיים במיוחד הקשורים למורים ולתלמידים?

מקווה שכן. 

מקורות

יתרונות  google apps  אוחזר ב- 4 דצמבר 2013 מתוך :-

http://www.google.com/intx/iw/enterprise/apps/education/benefits.html

 מור, ח' (ח"ת). בית הספר ו-Google Apps for Education - מה נשתנה? אוחזר ב- 4 דצמבר 2013 מתוך:-

http://www.gteachers.co.il/content/casestudiesapr12

google apps . אוחזר ב- 4 בדצמבר 2013 מתוך:-

https://sites.google.com/a/yalon.ort.org.il/apps/