חברים
וחברות ....
בטח
הייתה לנו הרגשה משותפת ולא רק עבודות משותפות...היה קיץ עמוס , עשיר במטלות מלא
באתגרים, אבל חייבת לספר לכם שהייתה לי תחושה נפלאה לכתוב בבלוג,כל שבוע וכמה שעות
טעמתי את הנחות, דיברתי עם עצמי וארגנתי את מחשבותיי.
הבלוג
פתח בפניי חלון.. עכשיו אני יכולה לנשום אוויר צח, בכל רשומה שכתבתי מדמיינת לעצמי
אני עולה מדרגה על סולם והבלוג מושך אותי למעלה, ורואה מה מסתתר מאחורי העננים.מה
כן טוב ומה לא?
הכתיבה
בבלוג הוציאה אותי מהמסגרת המרובעת שהייתה כלואה בה, היה קשה לי לגשר בין הפדגוגיה שלמדתי לבין
הטכנולוגיה המשתנה מיום ליום, עכשיו במזוודתי הרבה כלים , ואני יכולת להסתכל על
הדברים מזוויות שונות.
למרות שיש מצבים אינם ברורים בעידן האי וודאות אני יכולה לנתח ולבקר ואפילו לתת פתרונות, רכשתי הרבה
מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שבטח מעבירה אותם לתלמידיי.
הבלוג
הפך אותי בעלת אחריות גבוהה למה שאני לומדת ומה אלמד בקרוב, ואיך ליישם את הידע
הנפלא ואת הכלים שרכשתי.
הכי
מעניין שנוצר אצלי עניין של יצרתיות נפלאה למרות שאני באמצע הדרך , אומרת את זה
בצניעות בניתי יחידות מתוקשבות נפלאות וזה מזכיר לי דבריה של המושררת חוה פנחס כהן
שמאמינה שלמורה שהוא גם יוצר יש יתרון במעשה ההוראה" זה כמו חליפה שרואה את
התפרים שלה" ואכן אני רואה את התפרים הצבעוניים שסרגתי ועדין לא סיימתי
אני
אמשיך לכתוב בבלוג זה היה מעניין ומאתגר לכנס עמוק בין העננים.
image:-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה