למידה עצמית מתוקשבת

בשבוע הזה נערך דיון בין הסטודנטים עקב פתוח  ובניית יחידות לימוד מתוקשבות דרך google sites באופן עמצאי, היחידות נבנו כתוצר סופי ללמידה בקורס פיתוח למידה בסביבות פתוחות בהנחייתה של גברת נעמי פורת, חלק מהסטודנטים טענו שהתהליך הזה (למידה עצמית) אינו מוצדק ולוקח הרבה מאמץ והרבה זמן.

אני אישית הופתעתי לשמוע את זה, איך אנו כמורים במיוחד כסטודנטים במגמת תקשוב ולמידה מעיזים לחשוב בכיוון הלא נכון ?

צריך לא לשכוח שאחד ממיומניות המאה ה -21 היא :-

 פתוח לומד עצמאי ואנטומי – long life learning

למען האמת בהתחלה חשבתי שבניית היחידה עומס שמוטל על כתפיי אבל החוויה הבלתי נשכחת בבניית היחידה, החיפוש, ההתלבטות, האתגרים הציבו אותי ברמה שונה של חשיבה.

למידה עצמית ועצמאית חייבת לפרוש את כנפיה בבתי ספרנו, החינוך צריך להיות מתוך הנעה עצמית. וזה מזכיר לי אחת מהרצאותו של סוגאטה מיטרה, ( הזוכה בפרס Ted  לשנת 2013)פרופוסור ואיש מדעי החינוך,  הוא טפל באחת הבעיות הגדולות של חינוך -המורים ובתי-הספר הטובים במציאות היומיומית, מדלהי עד דרום-אפריקה ואיטליה, הוא איפשר לילדים גישה עצמאית לאינטרנט וראה תוצאות היכולות לגרום למהפך בדרך חשיבתנו על הוראה.

התפרסם מיטרה בגישה החינוכית  -  hole in the wall  ( חור בקיר) בניסויי של סוגאטה מיטרה הוצב מחשבים בקיר בשכונת עוני בניו דלהי בשכונה הזואת מדברים טמילית ולא יודעים אנגלית, הילדים התחילו ללמוד בניסוי וטעייה ללא התערבות.

להרצאתו המרתקת של סוגאטה מיטרה.

 ( תלחצו show transcript יש תרגום לעברית)

אני חושבת שצריך לפתח את עצמנו ולהיות לומדים עצמאיים בעלי מוטיבציה פנימית, ולהיות יעילים בהשגת מטרות משמעותיות כך אנחנו יכולים להכין את עצמנו ואת ילדינו לעתיד יותר בטוח.

אני אסכם את יתרונותיה של למידה עצמית מתוקשבת מזווית הראיה שלי:-  

מקורות:-

http://www.ted.com/talks/lang/he/sugata_mitra_the_child_driven_education.html אוחזר בתאריך 22.5.2013

מדריך לשימוש בכונן SkyDrive

במסגרת קורס תקשוב ולמידה בהנחיית ד"ר גילה קורץ וגברת נעמי פורת התבקשנו לכתוב על תדריך להפעלת יישום טכנולוגי ובעיקר למורים החוששים משילוב התקשוב בהוראה.

אני ושותפתי בחרנו בנושא תדריך לשמירת חומר ב- SkyDrive של Hotmail., SkyDrive כלי חשוב הזמין וחינמי המאפשר לנו לשמור בכונן אינטרנטי וירטואלי, הכלי מאוד נוח ונגיש לכל מורה המחזיק דואר אלקטרוני מטעם Hotmail.

שימוש בכונן SkyDrive דומה מאוד לשמירת קבצים או פתיחת תיקיות במחשב האישי, הכלי מאפשר למשתמש לנהל בקלות את התיקיות והקבצים, לצור מסמכים מקוונים תוך כדי הגנה מקסימאלית על תוכנם וזמינותם.

 שימוש בכונן SkyDrive דומה מאוד לשמירת קבצים או פתיחת תיקיות במחשב האישי. הכלי מאפשר למשתמש לנהל בקלות את התיקיות והקבצים, לצור מסמכים מקוונים כגון מסמכי Word, Excel, Power point, ולהעלות את הקבצים לענן הווירטואלי.

נבחר ב- SkyDrive של  Hotmailבגלל חשיבותו לכלל המורים, וזואת עקב המלצת משרד החינוך להעברת סגל ההוראה כולו ליונת דואר (יונת דואר הוא כלי המשמש משרד החינוך להפצת הודעות ומסרים לכלל המורים). בנוסף לכך הקבצים המאוחסנים בו מוגנים באמצעות תכונות אבטחה מתקדמות והחברה דואגת לשמור את הקבצים בשרתים ובכוננים קשיחים שונים כדי להגן על הנתונים מפני כשל חומרה.

העבודה התחלקה לשני חלקים מרכזיים: החלק הראשון הינו כתיבת תדריך ב-Word  על ידי צילומי מסכים. החלק השני בעבודה הינו הקלטת סרט תדריך והעלאתו ל- Youtube.

נעשה שימוש בשתי תוכנות מרכזיות והן Snagit לצילומי המסך, ותוכנת FastStone Capture לצילום וידיו. אומנם בהתחלה הייתה דילמה בבחירת תוכנה לצלם את המסך ולהקליט את המסך, הורדו כמה תוכניות מהאינטרנט, והותחל לחקור אותם באופן מעשי לצורך העבודה, נעשה השוואה בין כל התוכנות במה הן חזקות והמגבלות שלהן, בסוף הוחלט לעבוד עם שתי תוכניות אלו. שתי התוכניות מאוד חזקות, יש בהם פונקציות רבות, ותרמו רבות להפיק מקסימום מהעבודה, ובכך יצאה עבודה יפה וברורה ככול האפשר.

בהתחלת העבודה התגלו בפניי קשיים רבים כגון התלבטויות בבחירת נושא העבודה, בחירת תוכנה לצילומי המסכים, מי מאתנו מקליטה את העבודה וכו'.

חשיבות העבודה בזוגות תרמה לי רבות, שיתוף הפעולה תרם לי להפיק מקסימום תועלת, וזאת על ידי שיח מתמשך, ניסיון כל אחת ואחת הוביל אותי למקסם את היכולות שלי, ההתנסות המעשית בעבודה בזוגות הייתה רבה ומגרה.

מידי פעם התחלנו בעריכת תדריך ליישום מסוים, ועצרנו באמצע, בחרנו נושא אחר, וכך הלאה עד שהגענו להחלטה סופית לגבי עבודה זו, וכך בחרנו את נושא העבודה SkyDrive.

בעת שהתחלנו להקליט הקול לא היה ברור, ההתלבטות שלנו בדיבור והרעש של הילדים בבית גרמו להארכת הצילום ואי בהרתו. חזרנו פעמים רבות, עד שבסוף החלטנו לבודד רעש חיצוני ולכתוב תחילה על המחברת כל דבר שרוצים לדבר עליו, האחת תדבר בקול רם והשניה תעבוד על המחשב, ובכך היה תיאום רב בינינו והצלחנו לצור את הסרט.

אין ספק שעבודה זו תרמה לי אישית בהרבה כוונים:

·       הכרתי תוכניות רבות שמעולם לא שמעתי עליהם.

·       ההתנסות האישית בהקלטה מול מחשב הייתה חוויה לא נשכחת.

·       עבודה בזוגות תרמה לי ללמוד ולהפיק מקסימום תועלת, חלוקת תפקידים תרמה לי רבות, ונתנה לי להיות יותר סובלנית כלפי האחר, והראתה לי שעבודה שיש בה שיתוף, דינה להצליח.

* (זאת  הפעם הראשונה שאני מקליטה את קולי ומעלה אותו ל – Youtube, תמיד יש פעם ראשונה, חייבים לזוז, לאתגר את עצמנו מול המציאות הקיימת.)

http://www.youtube.com/watch?v=hIngwC_-O1Q&feature=youtu.be

יישום כלי גוגל דוקס לפי מודל SECTIONS

קבלת החלטות לגבי שילוב טכנולוגיה היא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של מאפיינים ,אחד הכלים שנחשפנו אליהם היה מודל SECTIONS שפותח על ידי (Pool,2003& (Batesהמתבסס על מודל קודם שנקרא  ACTIONS.

 SECTIONS מציע לבחון את התאמת הטכנולוגיה על פי שמונה קריטריונים  שונים:-

אתם יוכלים לקרוא בקישור הבא  על המודל.

אני ושותפתי מסרי הנאדי  עשינו עבודה  ביחד להערכת שילוב טכנולוגיות תקשוב  בארגון  חינוכי בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי, בחרנו בכלי גוגל דוקס  כדי לשלב אותו  בבית הספר שנבחר ( בית ספר אלראזי – לוד ) כאמצעי טכנולוגי חדש, גם כן נעשה ניתוח לפי המודל Sections  והערכת  הכלי וקישרו לתאוריות המתאימות לפדגוגיה חדשנית.

לאחר ביצוע הניתוח הוסקו המסקנות הבאות:

- שילוב הטכנולוגיה גוגל דוקס מהווה למידה נחוץ לבית הספר גם כן ללמידה שיתופית אשר מפתחת את יכולותיהם של התלמידים להבעת מידע ורעיונות .

- שילוב הטכנולוגיה בגוגל דוקס מהיר וזמין ברשת גם כן חינמי.

- שילוב כלי זה מאפשר למידה סינכרונית וא- סינכרונית שבאמצעתו אפשר ללמד באותו זמן ובמקומות שונים גם כן אפשר ללמוד בזמנים שונים ומרחוק.

המסקנות שהוסקו חיזקו את הבחירה של הכנסת הכלי הטכנולוגי החדש גוגל דוקס ככלי תורם ויעיל לקידום  הלמידה ההוראה.

על פי הערכת הכלי גוגל דוקס לפי שלבי ה- sections נראה שהכלי  נותן מענה לטיפוח ורכישת מיומנויות  המאה ה – 21 ללומד, גם כן מאפשר מתן אפשריות לתלמידים להתנסות בתהליכים לבניית ידע.( צפו בסרטון זה - יש תרגום לעברית )

גוגל דוקס מזמן למידה שיתופית, ולמידה המתבצעת על יד דיאלוג שיתופי בין המורה והתלמידים. גם כן מחזק את הלמידה האוטונומית ומעודד יצירתיות, יוזמה ואחריות אישית, מפתח חשיבה ביקורתית, ומאפשר גמישות של תכנים.

בפוסט זה רציתי לחשוף לקוראים תהליך מאורגן להכנסת כלי חדש גוגל דוקס לבית ספר תוך התייחסות מדוייקת לכל הצדדים הקשורים להכנסת הכלי בעזרת מודל ה- SECTIONS 

אני מסכמת ומכניסה לארגז הכלים שרכשתי בתחילת דרכי בלימודים:-

1- צריך לבחון  היטב את בית הספר או הארגון המיועד להטמיע בו את הטכנולוגיה החדשה.

2-  ניתוח מעמיק לכלי הטכנולוגי שנבחר.

3- הטמעת הכלי במלוא התכננות לאתגרים וקשיים הצפויים .

עכשיו אני יכולה להתקדם  בצעדים בטוחים ומוכנה לעשות שינוי יעיל.

מקור:-

 Bates, A.W., Poole, G. (2003). A framework for selecting and using technology. In Effective Teaching with Technology in Higher Education. Jossey-Bass. P. 75-105

מחשבות בתחילת הדרך

אחת החברות שלחה לי הסרט המצחיק  " הנייר לא מת " אתם מוזמנים לצפות

  

אחרי צפיית הסרט עלו ברואשי הרבה הרהורים, אני רוצה לשתף אותכם באחת השאלות :

 האם ייעלם  הנייר מהעולם?

לפני כמה שנים מאט תומפסון סגן נשיא אדובי ADOBE  בביקור נדיר לישראל אמר:הנייר ייעלם מהעולם בעוד עשור והוא ציין  "החיבור של מידע חזותי עם נתונים, והיכולת לטפל בהם, יחד עם תהליכים ארגוניים שונים, יביא לכך שלא יהיה לנייר שימוש באופן שבו אנו מכירים כיום"

ופה מגיעים לשאלה החשובה שלנו כמורים.האם נוותר על ספרים ומחברות ועפרונות הרי כתבתי את הטיויטה  של הרשומה  על נייר!

 הכל השתנה אנו חיים בקצב טכנולוגי גובר ומסחרר, ומה שהיה  חדשני היום,  מחר יהיה שגרתי ואחר כמה ימים יהיה מיושן  ובקושי זוכרים אותו.

כל השאלות  שנזכרו למעלה מוביאות אותי לשאלה העיקרית

כמה השינוי הטכנולוגי תורם לתהליך הלימודי והחינוכי?

ב2011 הצטרף בית ספר אלראזי(בית ספר יסודי) בעיר שלי -באקה אלגרבייה-  לפרוייקט הילקוט הדיגיטלי," הילקוט הדיגיטלי מאפשר לפתח בקרב התלמידים את מיומנויות המאה ה-21: יצירתיות וחדשנות, עבודת צוות ולמידה שיתופית, אוריינות טכנולוגית ומודעות וגמישות רב-תרבותית גם כן הילקוט הדיגיטלי מספק מענה כולל לתהליך ההוראה, הלמידה וההערכה. באמצעותו יכול התלמיד לגשת אל כל ספרי הלימוד, לפתור תרגילים ושיעורי בית, לבצע פרויקטי חקר, להאזין להרצאות ועוד. למורה מספק הילקוט מערכת ניהול למידה מתקדמת המאפשרת לו לשייך משימות לתלמידים, לקבל משוב אוטומטי על ביצועיהם ולעקוב אחר התקדמותם. 

אתם יכולים לקרוא על הפרויקט הזה בקישור הבא.

בתחילת השנה הזואת משרד החינוך הסכים לממן את הפרויקט בבית הספר אלראזי   ב362 אלף שקל ( מתוך  חדשות אתר אלקול- האתר בשפה ערבית ).  

אני שקועה בהרבה שאלות ?

כמה התהליך הזה תרם לקיום ההוראה והלמידה ?

האם ההשקעה הכספית תאיץ ביישום הפרויקט והשגת מטרותיו?

 כמה הפרויקט הזה  תרם לשונות הקיימת בין התלמידים בכיתה אחת?

 אולי מוקדם לראות  היטב את  השינוי ואת ההשלכות אבל  אני ממליצה לעקוב ולחקור אחרי השינוי ומידת השפעתו.

מקור:-
                                                                                                  :image

http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/september/news2.htm