"לאור מדיניות
החינוך החדשה, השר פירון מקיים דיון שבסופו יוחלט האם להכניס לתוכנית הלימודים של כל תלמידי ישראל
הוראה של כתיבת קוד. האם אוריינות דיגיטלית ואזרחות דיגיטלית דורשת מכל אזרח יכולת קרוא וכתוב של שפת קוד? יש הטוענים שכן, לעומתם הטוענים כי יכולת
הביטוי והכתיבה בעולם הדיגיטלי איננה דורשת כתיבת קוד" אנו נקיים דיון בעניין ונקבל החלטה! זואת המשימה שנתבקשנו
לבצע אותה לפני שבועיים בקורס אוריינות דיגיטלית בהנחיית ד"ר שרון הרדוף, התחלקנו( הסטודנטים) ל 3 קבוצות לגבי
עמדתנו בנושא הוראת קודים בבית הספר:-
1- בעד הוראת שפת קודים
2- נגד הוראת שפת קודים
3- מקבלי החלטות
קבוצות הבעד והנגד הכינו מספר טיעונים וקבוצת מקבלי ההחלטות הכינו שאלות,כל
קבוצה העלתה הטיעונים שלה בפורום אתר הקורס.
השבוע הזה ביום שני קיימנו דיון
בחדר עסקאות הקיים בבניין דקל- אור יהודה, השתמשנו בדיבייט- debate להצבעה להלן הקישור לפירוט העמדות והצגת הטיעונים , הנושא היה מעניין מאוד.
בפוסט זה אציג לפניכם כל הטיעונים שנאספו ונדון בסוגייה זואת:-
* קידמה טכנולוגית יוצרת יתרון משמעותי מבחינה כלכלית
ומדינית-בטחונית.
*כדי להצעיד את המדינה בחזית הפיתוח הטכנולוגי יש ללמד שפת קוד כבר
בבית הספר.
*יש
ללמוד את השפה הבסיסית שבה "העולם הטכנולוגי" מדבר כיום כדי להיות
מסוגלים להתפתח ולפתח כיוונים חדשים.
*לימוד
שפת קוד מאפשר פיתוח כישורי חשיבה מסדר גבוה ומזמן למידה פעילה בקשורה לעולם התוכן
הרלוונטי להם.
*כיום ישנה לוחמת סייבר גם בין מדינות, הלחימה הופכת לטכנולוגית
ומבוססת על פיתוח מערכות הגנה מתקדמות לתמיכה, גיבוי ומודיעין .
*הטכנולוגיה
תופסת מקום משמעותי ורחב בחיי הילדים המשתמשים בטכנולוגיה ניידת , מתוך צורך
ועניין אישי.
*תלמידים
שלומדים שפת קוד מכינים עצמם לשוק העבודה העתידי, ויכולים להשתמש בזאת כמקצוע
*למידת שפת קוד אינה קלה, ולא בהכרח מתאימה לכולם. אם מחליטים
להכניס את שפת הקוד לתכנית הלימודים,יש לאפשר גמישות בבחירת תחום דעת זה ולא לחייב
את כל התלמידים.
*דלטכנולוגיה
יש את הזמן שלה, וזה אינו זמן הילדות. בילדות יש דברים יותר חשובים לעסוק בהם, והעיסוק בטכנולוגיה יכול להגיע בשלב
מאוחר יותר.
*אין
טעם ללמד שפת קוד בגיל צעיר, כיוון שהשינויים בתחום זה רבים, והשפה תשתנה בתדירות
גבוהה. עדיף לחכות לגיל בוגר יותר, שבו יש יכולת טובה יותר להתמודד עם השינויים.
*לפני
שמלמדים שפת קוד, חשוב יותר ללמד חשיבה אלגוריתמית. יש ללמד את יסודות תיכנות.
יסודות טובים יאפשרו ללמוד כל שפה בהמשך.
*כישורים אנליטיים אמיתיים לעתים קרובות לא יתחילו להופיע בילדים רבים עד גיל
11-13, ולכן הציפייה לתכנות רציני עלולה להיות מאכזבת.
אחרי ההצבעה התברר שקבוצת "
הבעד" הצליחה לזכות ביותר נקודות.
ג'יי
סילבר מ-MIT משוכנע
שידע בתכנות צריך להיות ידע בסיסי בדיוק כמו קריאה וכתיבה. לכן הוא פיתח - במסגרת
פרויקט "לפטופ לכל ילד" - את Scratch, תוכנה
המסוגלת ללמד ילדים לתכנת יישומים פשוטים.
אחד האתרים המופרסמים
בתחום זה היא code.org,.
באתר אנשים ומחשבים ממליץ על צפיית "סרטון הקורא להורים לדרוש מבתי ספר רבים יותר ללמד תכנות מחשבים -
מיומנות חשובה שיוצרת "הזדמנות שווה", ומוצעת רק לחלק קטן מאוד מתלמידי
התיכון בארצות הברית. הקמפיין, שנעשה לקידום המיזם Code.org – ארגון ללא מטרות רווח שמתמקד בלימודי מדעי המחשב,
מגיע על רקע אזהרות של בכירי ענף ההיי-טק בארצות הברית, לפיהן מתפתח פער דיגיטלי
בין מחפשי עבודה בעלי מיומנויות תכנות לאלו שאינם מחזיקים בהן.
אני אישית מסכימה באופן חלקי ללמד שפת
קודים, אולי זה מתאים לתלמידים בחטיבה עליונה למרות שהילדים במאה 21 יש להם היכולת לתכנת ולהבין את שפת הקודים "מחקר של
MIT ואוניברסיטת טאפטס מראה שילדי גן יכולים לתפוס את
הרעיונות הבסיסיים של תכנות. לרובם פשוט אין את הכלים הנכונים או את התשתית לשם כך". זה מחזיר אותי 27 שנה
אחורה כאשר הייתי בכיתה ו ( לא נורא שידעתם את גילי) מי זוכר את תוכנת ה logo והצב שזז לפי הפקודות שבונים,
אהבתי מאוד אבל לא אשכח שכל תלמידי הכיתה
קיבלו ציון נמוך, שיעור בשבוע, לא מתרגלים, אין מחשבים בבית ובנוסף לזה העדרות
מורה המחשבים הובילה לכעס כיתתי פשוט רצינו ללמוד אבל אין תמיכה.
אני מסכמת :
* שלכל אחד יש לו זווית הראיה האישית שלו
* עלינו לעודד את היצרתיות בגיל קטן ולהוציא את היכולות מתוך הקופסאות, לפי
דעתי בתחילת הדרך, צריך להעניק לתלמידים מיומנויות חשובות בכדי שתהיה להם
היכולת ללמוד שפת תכנות באופן יעיל כמו:
מיומנויות פתרון בעיות , וכיצד לתת פקודות , היכולת לבניית תרשימי זרימה שהיא סכימה ויזואלית, שנועדה לפרוס רצף של פעולות והחלטות, באופן בהיר והגיוני ככל האפשר.
מיומנויות פתרון בעיות , וכיצד לתת פקודות , היכולת לבניית תרשימי זרימה שהיא סכימה ויזואלית, שנועדה לפרוס רצף של פעולות והחלטות, באופן בהיר והגיוני ככל האפשר.
המקורות :-
מצגת
ופורום הקורס- אוריינות דיגיטלית – בהנחיית ד"ר שרון הרדוף.
קבוצה ב (2013).הוראת
קוד בבית ספר. אוחזר ב19 בדצמבר 2013 מתוך:
Odell,J
(2012). Guess who’s winning the brains race, with 100% of
first graders learning to code? Retrieved December 19, 2013 from:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה