החוש השישי

כאשר הייתי תלמידה  בבית ספר יסודי היה לי תחביב לאסוף עיתונים ולגזור תמונות מעניינות אני זוכרת שאספתי הרבה והדבקתי על קיר בחדרי, ובמיטתי ולפני השינה הייתי נועזת עיני באחת התמונות המודבקות ומדמיינת לי סיפור מרתק, הדמויות זזו בלי הפסקה, היום הדמיון נהפך למציאות!

איך זה קרה?

לאחרונה מדובר בטכנולוגיה הנחשבת לחדשה שנקראת מציאות רבודה -Augmented reality ויש חלק שמכנים אותה בחוש השישי לאדם בעידן הדיגיטלי. מציאות רבודה היא טכנולוגיית מחשוב המשמשת כהעתק של המציאות. במציאות זאת משולבים אלמנטים וירטואליים אשר מתמזגים עם הסביבה האמתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי. השימוש באלמנטיים של צליל ואיורים על המרקע הופכים את המציאות לאינטראקטיבית.

לטכנולוגיה זאת אפשר להשתמש באפליקציה מעניינת שנקראת  Aurasma שהינה אפליקציה המאפשרת בסריקת אובייקט לראות סרטון או הדמיה תלת ממדית, למידע נוסף ניתן לקרוא במדריך, אפליקציות דומות Layer  ן Wikitude שמוסיפה  פריט מידע על מקומות מסביב כמו בתי עסק, מסעדות ובתי מלון( זה חוסך לנו לשאול איפה .......? ולא שומעים הרבה : אין לי מושג!)

להלן סרטון לבחור  הודי- Pranav mistery שמציג איך הופכים מידע אנלוגי הנכתב על פתקאות למידע דיגיטלית ועוד ועוד תצפו .

מה שמעניין אותנו הוא השימוש הפדגוגי  באפליקציות שמבוססות על מציאות רבודה להלן סרט המדגים איך נשתמש בטכנולוגיה זואת למען התהליך הלימודי.

אליקים(2012) מציג 5 דגמים ליישומים פדגוגיים של מציאות מרובדת באמצעות QR

1- מחפשים את המטמון

2- גינת ירק ירוקה.

3- לוח מפעיל מרובד

4- חצר מדברת

5- לוח הודעות אינטראקטיבי

 תמי נויטל מציגה יתרונות ותרומות יישומי מציאות הרבודה לתחומי הלמידה וההדרכה:-

1- שילוב אלמנטים של משחוק מעצימים את חווית הלמידה.

2- למידה מבוססת הקשר.

3- חברתיות – שיתוף פעולה בין חברים.

4- פשטות וניגשות למשתמשים.

5- ניטור פעילות הלומדים וניתוח דפוסי שימוש

6- צמצום עלויות.

 לצד היתרונות  גם כן הציגה נויטל אתגרים וקשיים:-

1- העדר  תקנים אחידים - כי מדובר בטכנולוגיה צומחת שיש שוני בין יישומים וגרסאות ואפליקציות  מגוונות.

2- קושי בנגישות – כי מרבית האפליקציות מופעלות במגע ,(היא טוענת שלא מצאה אפליקציות שמציעות אפשרויות אחרות לבעלי לקויות  ראייה , אם כי בהחלט ייתכן שקיימות כאלה או שיפותחו בקרוב ).

3- עומס מידע – פה מדובר על מושג " זיהום סביבתי תודעי" , עומס המידע

הפרסומי והשיווקי, גרפים שלטי חוצות ....

ברשומה קודמת דיברתי על יישומים פדגוגים באמצעות הסמארטפון וברשומה זואת ברצוני לפרט ולחתור עמוק אני אציג דוגמה לשיעור מבוסס על מציאות מרובדת מתחום שלי – מדעים.

הפעילות תעסוק בנושא השפעת האדם על כדור הארץ, התלמידים יחקרו למשל 5   תופעות שונות אשר עוסקות בנושא זה.כמו זיהום מים, זיהום אוויר, ציד בעלי חיים, כריתת עצים, אפקט החממה)

במהלך הפעילות, התלמידים יחולקו לקבוצות, ונבקש מהם בתחילה לסרוק קוד ,שדרכו יגלו לאיזו קבוצה הם שייכים, ואיזה תמונה יצטרכו לחפש כדי לסרוק .

בתחנה השנייה התלמידים יסרקו תמונה בעזרת היישום המאפשר מציאות מרובדת כמו אורסמה  , ויגלו שתי שכבות מולבשות על התמונה, ווידאו + הפניה לאתר המספק מידע על הנושא הנחקר. בתחנה זו התלמידים יבדקו את הנושא, יחקרו אותו, ויסכמו אחד לשני את הנושא.

בתחנה האחרונה, התלמידים יסרקו קוד אחרון ,המקשר אותם לטופס שיתופי, אשר בו הם יצטרכו לתמצת את הנושא אותו חקרו בקצרה.

יש לי מודעות לקושי הטכני  ותשתיתי לשיעור כזה אבל  תכנון פדגוגי מושכל יקדם את התהליך בצעדים בטוחים.

בסוף אני משאירה אותכם בקצת עם קסם טכני המבוסס על מציאות מרובדת , המציג הוא מרקו טמפסט, בשימוש בטכניקות זריזות ידיים וסיפור מקסים. הוא מביא דמות קו נחמדה לחיים על הבמה ב- TEDGlobal.

צפייה מהנה.

מקורות:-

אליקים, נ' (2012). מציאות רבודה והיפראקטיביות של יישומי למידה. אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:

https://sites.google.com/site/iseetict/articles/qr

ויקיפדיה(2014), מציאות רבודה. . אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:

http://en.wikipedia.org/wiki/Augmented_reality

נויטל, ת'(2012). שילוב יישומי מציאות רבודה בלמידה והדרכה. אוחזר ב- 9 בינואר,2014 מתוך:

http://telem.openu.ac.il/hp_files/paper/april_2012.html