אני
מתקשה לכתוב בפרידות , זה מרגש אותי הרבה. אני אתחיל בדבריו של סטיב ג'ובס בנאומו
המעורר השראה באוניברסיטת סטנפורד.
"
זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר, אל תילכדו בדוגמה
.כלומר:- אל תחיו לפי תוצאות המחשבה של אנשים אחרים, אל תניחו לרעש של דעות האחרים
להשתיק את הקול הפנימי שלכם והכי חשוב שיהיה לכם אומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה
שלכם, הם איכשהו כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות, כל השאר, משני"
סטיב
ג'ובס
ואכן
הצטרפתי ללימוד תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים בשנת 2012 , אחת המטלות הייתה כתיבת בלוג במשך תהליך הלמידה, בהתחלה
היה לי קשה לכתוב, זה לא עניין של שפה... אלא עניין של הבנה וניתוח וביקורת , זאת
הפעם הראשונה שאני על הבמה לבדי, כותבת, מתעדת, מבקרת, וחושבת עמוק. כל הזמן
השתדלתי להיות מצויידת בקריאת מאמרים לנושא שבחברתי לכתוב עליו, להציג את דעתי
מולכם, אני מאמינה בכתיבת בבלוג , כי באמצע התהליך הבנתי זהו המקום ליצירה, לנתינה, לשתף,ולהתקדם.
אני
חייבת לספר לכם על שמחתי הרבה כאשר מצאתי קישור לאחת הרשומות שלי בבלוג ,באתר מת"ל מכללת קיי, תחת הכותרת"
מאמרים עיוניים ומחקרים על הלוח האינטראקטיבי".אז יש מישהו שקורא את הבלוג
שלי , זה נתן לי דחיפה לצעוד קדימה ולהמשיך בכתיבת הבלוג, הכרתי הרבה כלים,
אספתי,בחרתי מה שטוב לי.
הכתיבה
בבלוג גרמה לי להיות אחראית לתהליך הלמידה
כי לשתף אחרים במחשבות עניין לא קל, אני גאה בעצמי כי נהפכתי להיות יותר פרקטית,
מנצלת את רוב ההזדמנויות ומיישמת את הידע שרכשתי בעבודתי כמורה. וזה מזכיר לי אחד
התלמידים המצויינים שאמר לי השבוע הזה:
עכשיו
את מוצאת חן בעיני.
שאלתי:
אבל למה....?
הוא
הגיב:- כי את מבינה מה אנחנו אוהבים? פשוט את מבינה את עולמנו.
זה
נכון.... הבלוג פתח בפני אופקים חדשים ליצירה ובנייה, לגבש עמדות משלי ולהציגן .
הגיע
הזמן לפרידה .... ולומר תודה
תודה
למנחות המהממות שנותנות מכל הלב ד"ר גילה קורץ וד"ר גילה לוי עצמון
ובהצלחה
לכולם.
הפעם
אני משאירה אותכם לא עם סרט, או עם כלי
חדש,או עם גוגל גלאס אלא עם תמונות כי אני מאמינה שמגיע להם להיות מתוקשבים.
Images:-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה