למידה באמצעות סמארטפונים -מתי זה יקרה בבית ספרי?

ההתקדמות הטכנולוגית תרמה להופעתם של הרבה מכשירי למידה ניידים כמו:-

1) מחשבים ניידים- Notebook computers

2) מחשבי לוח – Tablet pcs

3) מחשבי כף היד – Personal Digital Assistans

3) טלפונים סלולרים- cellular phones

4) טלפונים חכמים – Smart phones

MOBILE LEARNING ד"ר ליאת אייל מגדירה למידה ניידת-

שהיא" כל סוג של למידה שמתרחשת בסביבת למידה שמכילה ניידות של טכנולוגיות, של לומדים ושל למידה"   

 לאחרונה אחד  הנושאים  המעוררים וויכוח חינוכי ופדגוגי  והנכנסים להרבה  חילוקי דעות הוא הלמידה באמצעות הטלפון החכם – SMART PHONE..

האם יש ערך מוסף ללמידה באמצעות סמארטפון? אם כן מהו הערך המוסף ללימוד באמצעות סמארטפון?

חנן יניב במאמרו :- על סמארטפונים בכיתה ועל ההזדמנויות חינוכיות

טוען שהסמארטפונים מציבים אתגר לא פשוט בפני המורה, עולם הפעוליות שמציע הסמארטפון מפתה יותר ממירב הפעויות בכיתה קונבנצינאלית, מתאר שתי כיתותי דימוניות (סכמתי את מאמרו בטבלה הזואת)

  

	כתה י 1	כתה י 2
המקצוע	היסטוריה	היסטוריה
תאור המורה	המורה ניצב ליד הלוח,. המורה מרצה (עם או בלי מצגת שקפים) על מהלך היסטורי בתקופה כזו או אחרת.	המורה איננו נראה, אך בחינה מדוקדקת יותר של הכיתה מגלה אותו בין התלמידים של אחד הצוותים
תאור התלמידים	*חלק מהתלמידים מקשיב למורה *חלק מהתלמידים משוחחים עם חבריהם  *חלק אחר של התלמידים מציירים  *חלק מהתלמידים משחקים בסמארטפון  *חלק מהתלמידים מצלמים מידי פעם את הלוח. *חלק מקליטים את ההרצאה כולה.  חלק מהתלמידים גולשים  לנושא ההרצאה.  *חלק מהתלמידים גולשים לאתרים שאין להם שום קשר לנושא .	*התלמידים יושבים בצוותים, לפניהם סמארטפונים וטבלטים, התלמידים עסוקים בלתכנן ועידה בינלאומית לטיפול בתהליך היסטורי *חלק מהתלמידים חוקרים ומחפשים מידע, * חלק מהתלמידים מארגנים את המידע.  חלק מהתלמידים עסוקים בכתיבת מצע לסדר היום של הועידה, . חלק יוצאים לצלם מסמכים בספריית בית הספר, חלק מקליטים ראיונות עם תלמידים המשמשים כנציגים של מדינות שונות. *חלק מהתלמידים מכינים קמפיין ליצירת לובי שיקדם אינטרסים של הגופים במחלוקת… *חלק מהתלמידים מכינים תכנית של חדשות טלוויזיוניות
איך מתמודדים לפי טענת פרופסור חנן יניב ?	כאן מתבקש הצורך בהגדרת המושג 'הזדמנות חינוכית'.הזדמנות חינוכית היא מצב המזמן באופן אמתי ומידי צורך בטיפול שיכולות להיות לו השלכות ערכיות. זהו צורך אוטנטי שהטיפול בו מציע סיכוי להתפתחות תובנה ערכית אצל המתחנך/ים.	אין לדעתי בעיה. שם הטכנולוגיות משרתות את הלמידה באופן הפורה ביותר. זוהי דוגמה של כיתה שהבינה את התועלת הטמונה בטכנולוגיות ונבנתה להעצים את תרומת הטכנולוגיה לסוג של פדגוגיה מסוג אחר – פדגוגיה של למידת חקר שיתופית.  לתלמידים אלה בד"כ מונעים באופן פנימי ללמידה ואין להם זמן לעסוק בפעילויות מסיחות את הדעת.

פרופ' יניב טוען שצריך להציע מהלך של הגדרות חוקים להתמודדות עם תופעות הסמארטפונים בה שותפים כל חברי הקבוצה בהיבטים שונים תקשורת, משחק, נגישות למידה מתי, מה ומה עושים עם זה אפשר לדמות מצב של העברת חוק בכנסת על כל מהלכיו.

וממשיך יניב במאמר אחר בשם סמארטפונים בכיתה האם ולמה? ומציע את יתרונותיה של למידה באמצעות  הסמארטפון:-

1- הסמארטפון מאפשר למידה מסוג אחר, למידה שאיננה ממוקדת מורה כמקור ידע.

2- נגישות למידע בזמן אמיתי מכל מקום.

3- מאפשרת פעילויות למידה חקרנית.

4- מאפשר תיעוד ואיסוף נתונים.

5- מאפשר אמצעי איסוף נאמנים למציאות כמו תמונות, סרטי וידאו והקלטות קול, תעיוד מסלולים.

6- עולם האפליקציות לסמארטפונים ולטבלטים  גדוש במאות אלפי אפלקציות המציאים כלים זמינים לכל מטרה כמעט.

בנוסף הוא  מציע מודל פדגוגי עליו הוא עמל שנים רבות בשם לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) שגם עליו אפשר לקרוא כאן.

לאחרונה בישראל שלוש ערים( תל אביב, זכרון יעקוב ופתח תקווה) אימצו העיריות את תוכנית "wandering" המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר בסרט הזה הקטנים והגדולים מדברים על חוויתם בפרויקט זה

לאחר קריאת שני המאמרים האלו עלה ברואשי הרבה מחשבות  האם אני מוכנה ללמד באמצעות הסמארטפון?ומתי זה יקרה? ואיך לתכננן שיעורים הנשענים על טכנולוגיה זו?

 הופתעתי שחלק גדול מתלמידים שהמצב הכלכלי נחשב לבינוני ואפילו מתחת לבינוני בידם טלפונים חכמים! , למה לא ננצל את זואת בלימודים ,אני כמורה בבית ספר יסודי תוהה למה בתי הספר עדיין תקועים בההתקדמות הטכנולוגית הזואת ? אני מניחה שהפער הדיגיטלי בין המורים והתלמידים שנולדו ובידם סמארטפונים  הוא שגרם לרתיעה הגדולה מלימוד באמצעות הסמארטפונים.

אז מה אנו יכולים לעשות?

אני חושבת קודם כל צריך להתכונן, לאחרונה קראתי רשומות מעניינות מבלוג של דביר קפלן בשם המדריך המלא להכנת הסמארטפון ללימודים, המדריך מחולק ל-5 פרקים:-

חלק א – אפליקציות לניהול כיתה

חלק ב- אפליקציות התקשרות עם תלמידים ומורים.

חלק ג- אפליקציות שימושיות.

חלק ד-אפליקציות לפעילויות עם תלמידים

חלק ה- מאגרי מידע

גם אני מציעה לעצמי ובטח לאחרים לבנות מאגר משותף בדוגמאות וברעיונות לפעילויות לימודיות באמצעות הסמארטפונים, זה עולמם של תלמידנו.

היותי מורה למדעים  הנושא הזה מתחבר טוב ללמידה חוץ כיתתית בנושאים שונים כגון

1- תיעוד תצפיות  - מפגעים סביבתיים

2- שלבי התהוות פרי מפרח

3- חקירת סביבת חיים  לבעל חיים מסויים.

4- תיעוד ניסוי חוץ כיתתי

מהלך ההוראה יהיה באופן חוויתי ומאתגר כמו למשל באמצעות משחק חפש את המטמון- המורה תתלה קוד QR, במרחב בית הספר, שכונה קרובה,  התלמידים יסרקו את הקוד ויקראו את ההוראות עד שיגיעו למטרה העיקרית

 ולסיכום אני מצטטת מדברי קורץ וחן(2012)

"האמצעים הדיגיטליים, דוגמת טלפונים ניידים, מאפשרים הגעה אל הידע בקצות האצבעות ולמידה שיתופית בפשטות טכנולוגית, יותר מכך, זו חווית למידה המעוגנת במציאות חייהם הדיגיטלית העכשווית שתלמידי המאה העשרים ואחת ומשום כך יש לחתור למצוא מודלים הוראתיים פדגוגיים ההולמים סביבה זו"

מקורות:-

יניב, ח' (2013). סמארטפונים בכיתה ועל ההזדמנות חינוכית . אוחזר ב3 בינואר,2014  מתוך:-

http://yhanan.wordpress.com/2013/09/06/

יניב, ח' ( 2013). סמארטפונים בכיתה האם ולמה . אוחזר ב3 בינואר,2014  מתוך:-

http://yhanan.wordpress.com/2013/09/10/

קורץ, ג' וחן, ד' (2012). מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגטלי למורה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

קפלן,ד'(2013).המדריך המלא להכנת הסמארטפון ללימודים. אוחזר ב- 3 בינואר 2014 מתוך:

http://www.dvirkaplan.com/archives/743