סביבות למידה מתוקשבות

הפוסט הזה נכתב עקב ביקור אורחת לקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות- מנהלת אתר עמלנט גברת גילי אלון.

נושא ההרצאה – עקרונות פדגוגיים בעיצוב סביבות למידה מתוקשבות, עיקרי הנושאים בהרצאה היה:-

1- מה הם סביבות לצידה מתוקשבות?

2- מה העקרונות המנחים ביצירת סביבות לימוד מתוקשבת טובה?

3- ומה צריך לדעת כדי להפעיל סביבות לימוד בצורה מיטבית?(מתוך המצגת של גילי אלון)

גילי אלון הציגה כמה מאפיינים לסביבה מתוקשבת טובה:-

1-למידה טובה ומשמעתיות.

2- חוויה והנאה.

3- יצירת הנעה ומוטיבציה ללמידה

4- מעורבות הלומד בתהליך הלמידה והיצירה.

5- אינטראקטיביות עם עולם התוכן, מורה ועמיתים.

6- זמינות ונגישות לטכנולוגיה.

7- ארגון גמיש של זמן ומשתתפים.

8- שימוש בטכנולוגיה לשם הרחבת הסביבה .

אלון הציגה כמה תכנים מעניינים באתר שהתחברתי מאוד אליהם כמורה בבית ספר יסודי (למרות שאתר עמלנט מיועד לתלמידים  בבית ספר על יסודיים ומכללות).

 התכנים האלה ניתן לשלב אותם בלימודי תלמידים מצטיינים בבית ספר יסודי, דוגמה יפה - סימולציה אינטראקטיבית המדמה קבלת החלטות רפואיות בחדר מיון.

אחרי גלישה באתר הייתה לי קצת הרגשה חמוצה, חבל מאוד שתכנים מעניינים כאלה אינם מתורגמים לשפה הערבית.

במהלך ההרצאה נשאלה אלון למה שהתכנים האלה אינם זמינים בשפה הערבית, הגיבה שזה עניין של תקציבים.   אולי!!!

אם כן למה אנחנו כערבים לא מנצלים את הכוחות האקדמאיות ולהרכיב צוות שידאג לעניינים כאלה??!

ניתן לצפות בדוגמה מעניינת של סביבה מתוקשבת שמיועדת בפועל לתלמידי בית ספר יסוד  מתוך אתר על הגובה –שבתוכו דוגמה לשתי סביבות בשתי שפות  סביבת לימוד מתוקשבת  איפה הכסף בעברית  -וסביבת לימוד מתוקשבת בערבית   – האתר הזה עוסק בנושאים חשובים מהעידן המודרני ( ניהול פיננסי)דרך משחקים ותרגילים.

    מניסיוני כמורה לפעמים אני מחפשת פעילויות מתוקשבות ולרוב אני מוצאת תכנים שפרסומו ולא נבדקו , אני מקווה שהמצב ישתנה בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל ומידת נגישותם לפעילויות מתוקשבות זמינות , חשיפתי לאתר עמלנט פתח בפני חלון למחשבה ולהשוואה ושינוי.

איפה אני נמצאת?

עברו כמעט 9 חודשים בלימודי לתואר שני במגמת תקשוב, שואלת את עצמי : האם אני בדרך הנכונה?  כמה רכשתי מיומנויות וכישורים ?כמה אספתי כלים? האם אשפיע על תלמידיי בכיתתי?

התחלתי לארגן את המזוודה ולארגן את עצמי.

רגע... רגע אני צריכה פה להעריך את עצמי... קשה מאוד!

חיפשת באינטרנט על הכישורים הנדרשים ממורה במאה 21  או מהם מאפייניו של המורה במאה 21, מצא חן בעיני התייחסותו של Josh stumpenhorst  למאפייני המורה במאה 21,הוא ציין 4 מאפיינים ( לתקציר של המאמר במס"ע) :- 

1- מורה מקושר- יכול לקבל תמיכה גדולה יותר מעמיתים.

2- בעל שליטה טכנולוגית.

3- מורה ביקורתי ורפלקטיבי- הוא צריך להתאים ולסגל את עצמו לשינויים  במצבים קוגניטיביים של הלומדים ללמידה פעולה לרמות מוטיבציה משתנות של התלמיד ולהוראה גמישה יותר.

4- להיות הסינגור של עצמו –צריך כל הזמן להגן על עצמו בפני הציבור, ההורים והתלמידים.

פריט נוסף שמצאתי הוא הכישורים הדיגטליים הנדרשים מהמורה במאה 21

THE 33 DIGITAL SKILLS EVERY 21ST CENTURY TEACHER SHOULD HAVE

(תרגום נמצא באתר ההשתלמות של ד"ר שמיר-חסר כמה כישורים תרגמתי והוספתי) להלן קובץ  שסדרתי בטבלה לכישורים אלה ולכלי Web המתאמים לכל כישור:-

הכישורים  הנדרשים מהמורה במאה 21 by Sohaila Gnaiem

לאחר עיון ברשימה ,התחלתי לסמן ליד כל כישור האם הוא נמצא במזוודתי או איננו או נמצא באופן חלקי, גיליתי שחסר לי כמה כישורים שאני חייבת לרכוש אותם, אבל יש לי הקלה מדאגות לגבי כלי ההוראה העומדים לרשותי והכישורים להם אני נדרשת,חשוב לציין שאני לא מורידה  מערכם של מאפיינים הקשורים באישיותו של המורה או משיטות הוראה.

בפוסט זה הרגשתי שאני עברתי שלב ראשון בהתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה כי הבנתי איפה אני נמצאת, אני מקווה  שאוכל לרכוש עוד כמה כישורים בימים הקרובים.

מקורות:-

מס"ע (2012), המאפיינים של המורה במאה ה- 21- כמה תובנות.  אוחזר ב 24 ביולי 2013 מתןך:-

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5093

שמיר, ע' (ח"ת),כישורים הדיגיטליים שכל מורה במאה ה- 21 נדרש להם. אוחזר ב 24 ביולי 2013 מתןך:-

http://sites.tzafonet.org.il/tamar-courses/home/digital21

 kharbach,m.(2012)THE 33 DIGITAL SKILLS EVERY 21ST CENTURY TEACHER SHOULD HAVE.Rertrieved july,2013 from:-

http://www.educatorstechnology.com/2012/06/33-digital-skills-every-21st-century.html

כישורי המאה עשרים ואחת מכשולים ביישום

אני כותבת פוסט זה בעקבות קריאתי למאמרו של ד"ר עוזי מלמד: כישורי המאה עשרים ואחת מכשולים ביישום.

מלמד טוען שהמושג מיומנויות המאה העשרים ואחת נשמע תכופות בשיח החינוכי של השנים האחרונות, אנשי חינוך מפתחים רשימות של מיומנויות כאלה ומסבירים מדוע הבוגר הרצוי  צריך להצטייד בהן אך אם לא נאתר את המכשולים בדרך ליישומן ילך המושג הזה בדרכם של מושגים חינוכיים אופנתיים אחרים מבלי להותיר סימן על המעשה החינוכי.

ד"ר עוזי מלמד  מעלה במאמרו כמה מכשולים בדרכן של מיומנויות  המאה 21 :-

אני אנסה לסכם את התייחסותו לנושא:-

1- כישורים במקום מיומנויות:-

2- פרשנות רחבה במקום צרה:-

ד"ר מלמד אומר שמושג מיומנויות מגביל מאוד את אופק המשמעויות המיוחסות למיומנויות המאה 21 משום שפירוש המיומנויות נתפש כשליטה בכלים טכנולוגיים.

3- פדגוגיה חדשנית במקום חדשות:-

לשם כישורי המאה 21 צריך לנקוט שיטות הוראה חדשניות לא חדשות – כוונתו לשיטות הוראה שהחינוך פיתח בעבר משום שמיומנויות עצמן לא בהכרח חדשות.

4- פשטות במקום סיבוך:-

מכשול אחד שדיבר עליו ד"ר עוזי מלמד הוא עומס יתר של  פריטים הכלולים ברשימות, והוא מציע רשימה של עשרה כישורים לא יותר, כל כישור צריך לבוא עם שיטות הוראה מומלצת.

אני מסכימה בחלק מדעותיך ד"ר עוז מלמד, ניתחת מעמיק את ההבדל בין מיומנויות וכישורים, רובנו לא שמו לב לנקודה זואת כולנו הסתכלנו על " מה התוצר הסופי ומה נשיג בסופו של תהליך, אבל לא מסכימה אותך שאי אפשר לפתח כישורים באמצעות חיקוי ותרגול אני חושבת שדווקא שיטת התרגול מפתחת בפני הלומד צדדים שאולי לא חקר אותם קודם אז תהיה לו שליטה אישית בנושא.

אחת הטענות שהעלית שהשימוש באמצעים טכנולוגיים בבית הספר, מקרן מחובר למחשב, לוח חכם, ספרים דיגיטליים, טאבלטים מחזק עתים קרובות את ההוראה 

 מחזק לעתים קרובות את ההוראה המסורתית שבה מורה סמכותי " המחזיק כיתה", ופה אני מגיבה הסיטואציה הזואת קשורה בכל מורה ומורה , אני מורה למדעים ומתמטיקה בבית ספר יסודי 13 שנה רואה שלפעמים צריך טיפה קטנה של התבלין הזה כוונתי  לצדדים החיובים של הוראה מסורתית.

השימוש במחשב לוח חכם ספרים.... לסוף הרשימה הלא מסתיימת בעידן הזה הם רק כלים המשרתים אותנו למילוי הפער הנוצר בנינו לבין תלמידנו.

אני מסכימה בחום לשם הוראת כישורי המאה 21 צריך לנקוט שיטות הוראה חדשניות לא חדשות כבר הכל קיים אבל צריך לנהוג ברוחו של הזמן, הזמן החדש המעודכן ופה אני מציעה קודם כל צריך לחזק את אורם של המורים ללוות אותם ולתמוך בהם, זה תהליך לא פשוט יש הרבה מורים שעדיין עומדים בפתח המערה ומפחדים לצעוד צעדים רואשניים ואולי כמו שאמרת שצריך לצמצם את הרשימה הארוכה הזואת של מיומנויות ה מאה 21 ל 10 כישורים אבל על מה נוותר ? להלן הרשימה במה נבחר ?

ליותר מפורט:-

אני מסכמת את דברי שקצת סבלונות.. סבלנות... אנו בתחילתו של תהליך.

מקורות:-

מלמד, ע'(2013).כישורי המאה העשרים ואחת: מכשולים ביישום . אוחזר ב 18 ביולי מתוך:-http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=7965

image:-
מיומנויות המאה 21

http://21stclass.cettalk.co.il/files/2010/09/11.jpg
 פלאש

http://c3.ort.org.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/5296fcd4-038b-44d4-b858-cb5d66120005/7ce894bb-2cee-47e7-bb96-d0238c19da2e/3571caaa-f981-465c-a65e-29b5ea4b19f3.swf

שילוב סרטונים בהוראה

בשבוע זה למדנו על עקרונות שילוב סרטונים בהוראה בקורס הערכת טכנולוגיות ידע בהנחחית ד"ר ליאת אייל, הכרנו קריטריונים לבחירת הסרטון המתאים לצורכי  הלומדים וערכנו את רמת החשיבה הנדרשת בלמידה מבוססת סרטונים.

בפוסט זה אני לא רוצה להתייחס ליתרונות שילוב סרטונים בהוראה (כולנו יודעים מהי תרומת התהליך הזה) אלא אני רוצה להתייחס למספר כיוונים למחשבה והצעות לשימוש מושכל בסרטונים ושילובם בתהליך הלימודי.במאמרה של רעות ברוש (שימוש בסרטים בהוראה ) מציעה כמה נקודות ודגשים לשילוב נכון של סרטים בהוראה, אני אסכם:-

1- המינון- לא להגזים, ולא להציף.

2- הכנה:- על המורה לצפות בסרט לפני השיעור.

3- סינון ראוי.

4- הצפייה תשרת את הלמידה.

5- תיווך- צפייה צריכה להיות תמיד מתווכת.

6- התייחסות- כדאי להתייחס לסרט כאל סוג של טקסט.

7- שימוש בדפי צפייה- שאותם ממלאים התלמידים תוך כדי הצפייה ובעיקר אחריה.

8- לשדר לתלמידים כי הצפייה בסרט היא חלק אינטגרלי מהלמידה.

9- חשוב לבדוק לפני השיעור את תקינותם של כל אמצעי ההקרנה.

אני כמורה למדעים משתמשת הרבה בסרטונים אבל תמיד הרגשתי שיש חולייה חסרה בתהליך, לפעמים רציתי חלק מהסרטון או אפילו לייצר סרט בעצמי.אספתי כמה כלים לשימוש בסרטים אני רוצה לשתף אותכם :-

שם הכלי	מה מאפשר?
Tubechop	הכלי הזה מאפשר לחתוך מהסרטון את החלקים שלא רוצים להופיע בסרט.
Dragontape	עורך רשימת השמעה שיתופי המאפשר למשתמשים למזג קבצי וידאו מקוונת שונים באינטרנט לסרטון אחד רציף ואף לחתוך את הקטעים המיותרים.
Edutube Blubbr	מאפשרים שתול על גבי הסרטון הנבחר שאלות סגורות, פתוחת או הערות
Wirewax	מאפשר הוספת תיוג לסרטונים.
Go animate	מאפשר יצירת סרטון אנימציה.
Powtoon	מאפשר יצירת סרטון מונפש כולל טקסט ומוסיקה.
Screenr	לצילום וידאו על המסך.
Groovideo	יצירת סרט בצורה שיתופית.

החשיפות לכלים אלה  דחף אותי לארגן את עצמי ולעשות שיקול דעת  בבחירה  מושכלת, אני חושבת שחיפוש מבוקר ,ארגון ובחירה מושכלת לסרטונים תומך בקידום בתהליך הלימודי , לכן צריך על כל מורה לצטייד בכלים טכנולוגים ופה אני מציעה לכל מורה, לא חשוב מה הוא הנושא, לצור תקייה ובה קישורים לסרטונים שאסף או יצר בכל תת נושא. 

אחד האתרים המובילים בעניין סרטונים הוא אתר בריינפופ ובו תוכלו למצוא הרבה סרטונים יפים מסודרים ברשימה עשירה.

דוגמה לסרט בנושא מדעים( איכות הסביבה) שאפשר לשלב אותו בתחילת השיעור (דקה אחת ) וכך אנחנו מעוררים את חשיבתם של התלמידים על הנזקים הסביביתיים בזמן קצר ,אתם מוזמנים לצפות.

דוגמה נוספת לסרט שאני לוקחת בתור מחנכת, או בשיעור מפתח הלב, הסרט הזוכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בעולם לשנת 2013 שנקרא my shoes ל- Nima raoofi.באמצעות הסרט הזה אנחנו יכולים כמורים לשכנע את תלמידינו להסתכל על הדברים מזוויות שונות ( הסרט מרתק לא אגלה עוד...  )  צפייה מהנה

מקורות:-

ברוש, ר'(2013). ללמוד בסרט- שימוש בסרטים בהוראה. אוחזר ב 10 ביולי, 2013 מתוך:-http://levladaat.org/content/525

מעטוף, א' (ח"ת). שילוב סרטונים בהוראה [הודעה בבלוג].אוחזר מתוך:

http://digital-pedagogy.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_9.html

משחק לכל הדורות

המשחק מלווה את האדם בשלבי חייו בכל גיל, מקום וחברה. על פי התפיסה ההומניסטית המשחק הוא פעילות לשמה הנעשית מתוך רצון, הנאה וללא פיצוי חומרי, משחק הוא ילודה של החוויה התרבותית. (ארבל, לחמן, אפשטיין, קאופמן וקבלינסקי, ח"ת).

 בפוסט זה רוצה להציג  משחק מעניין שגשר בין דורות שונים במגזר הערבי לאחרונה המשחק נקרא ארבע תמונות ומילה אחת.המשחק הזה הוא משחק חשיבה בשפה ערבית שאפשר לשחק אותו באייפון או באייפד, מייצרי המשחק הם קבוצה שנקראת Mesklab שמגדירים את עצמם ב- The best mobile team in the regionמשחק ארבע תמונות ומילה אחת  קיבל חצי מיליון הורדה  באנדרואיד ואייפון ( נכון לתאריך  22.6.2013 )משחק על אותו רעיון בשפה עברית נמצא כאן.

כללי המשחק:-

המשחק מכיל בתוכו 450 חידה בכל חידה מציג ארבע תמונות  וצריך למצוא את מילה המבטאת את ארבע התמונות המוצגות ( מה משותף)המילה יכולה להיות שם או פועל רמז התחלתי במשחק מספר האותיות של המילה המשותפת , ניתן לבקש עזרה למצוא את המילה הנכונה אבל זה מוריד 150 נקודת או מוחק אות או יותר ומורידים 75 נקודה.

המשחק מפתח מיומנויות חשיבה לוגית, ניתוח הסקת מסקנות, מניע לעבודת צוות , אתגר ושיתופיות , עיקרון ההנאה והזרימה בולט במשחק וזה מזכיר לי  על אחד המושגים שנחשפנו בסמסטר ב   בקורס משחקי רשת בהנחייתה של צביה אלגלי מיהאלי (2012) מגדיר את עקרון הזרימה flow - המצב שבו אנשים שקועים כל- כך בפעילות עד שלשום דבר אחר אין חשיבות בעיניהם; החוויה עצמה מהנה כל- כך עד שימשיכו בה אפילו במחיר כבד, לשם העשייה בלבד.( לחצו כאן לצפות בהרצאתו המרתקת של מיהאלי )

במשחק שהוזכר לעיל  יש בו  כמה מאפיינים שגרם אותו להיות" להיט" בתקופה האחרונה:-

1- הכללים ברורים.

2- רמת האתגריות גדולה

3- אפשר לשחק במשחק בכל מקום ובכל זמן.

4-  לפי דעתי יש עניין משותף לכל הגילאים  כך הפתרון מתבסס על מציאת מילה  משותפת– אני חושבת שאלמנט השפה ורמת האתגרתיות חיבר בין דורות שונים, נחשפשתי לראשונה למשחק כאשר הבת שלי בקשה ממני עזרה לפתרון אחת החידות.

המשחק פיתח צדדים חברתיים אחרים כמו קבוצות הפייסבוק ונדהמתי כמה ילדים מהדור  Z  אינם מוכנים לחשוב וכל הזמן מבקשים עזרה בקבוצות הפייסבוק כדי שלא יפסידו בנקודות ולהיות הראשונים שמסיימים את המשחק ועוד נדהמתי יותר הרבה  אתרים שמציגים את הפתרונות ל 450 חידה וכולם ( דור  ה- Z) מדברים על זה בפייסבוק. בשיחה עם חברות שלי שאנו נחשבות מהדור  ה – X ו Yידעתי שאנו שונים מהדור  גם באותו משחק אנו מוכנים לחשוב על אותו חידה כמה שעות ואפילו כמה ימים אבל ראיתי שילדי דור ה-Z מחפשים פתרונות מהירים יותר דרך הרשתות החברתיות כמו הפייסבוק .

לסיכום אני רוצה לומר שכדאי לבנות משחקים שמחברים בין גילאים שונים ומחזקים את הצד החברתי, אני אישית התחברתי למשחק וגם נהניתי .

 בתקופה הזואת אני מכינה משחקי מדעים על אותו רעיון למצוא מה המילה המשותפת לארבע תמונות  כסיכום לספר המדעים לכיתה ד אני מקווה  שאצליח לעורר מוטיבציה ואתגר בין תלמידי.

מקורות:-

 

ארבל, ח', לחמן, ד', אפשטיין, נ', קאופמן, ה', וקבלינסקי, ד' (ח"ת). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32, 14-1.אוחזר ב- 20 במרץ, 2013 מתוך:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper32/docs/04.pdf

 

מיכיי צ'יקסנטמכיי על זרימה, אוחזר ב- 4 ביולי 2013 מתוך: :http://www.ted.com/talks/mihaly_csikszentmihalyi_on_flow.html

צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי, מ' (2012) . זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית, אוחזר ב- 4 ביולי 2013 מתוך: http://opus.co.il/pub/zrima-1.pdf

הלוח האינטראקטיבי- אפשר גם אחרת !

ההרצאה בשבוע זה בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחייתה של ד"ר אתי כוכבי הזכירה לי מקרה שקרה לפני שנה, המנהל בבית ספרי הציע לי להכניס לוח אינטראקטיבי לכיתה שלי ולהשתמש בו למען התהליך ההוראתי, סרבתי !! אולי  מרוב פחד להשתמש בכלי חדש והתעקשתי שהזמן אינו מתאים ואמרתי אני אסתדר בלי הלוח האינטראקטיבי.  השבוע הזה ידעתי כמה פספסתי  ומאוד התחברתי להרצאתה של ד"ר אתי כוכבי במיוחד לדוגמאות שציינה לשימוש הלוח האינטראקטיבי הרי הן מהתחום שלי מדעים ומתמטיקה בבית ספר יסודי , אחת הדוגמאות הייתה בלימודי ההנדסה: איך נשכנע תלמיד בית ספר יסוד שסכום זווית המשולש הן 180 מעלות? ( לתלמידי כתה ג) כאשר  הייתי מלמדת את הנושא הזה  שרטטתי משולש  על חתיכת בריסטול וצבעתי את הזוויות כל זווית בצבע אחר והדבקתי את הזווית אז נוצר חצי עגול ורואים את הזווית 180 מעלות. ד"ר אתי כוכבי הציגה את הרעיון  ואותה פעילות ב2 דקות באמצעות הלוח האינטראקטיבי.

 בטח אמרתם אותו תהליך, המורה הוא הפעיל והתלמידים הם פסיביים כאשר המורה משתמש בלוח אינטראקטיבי אבל לפי הנסיון שלי אני חושבת שללוח אינטראקטיבי יש נפלאות שכדאי לנצל אותן כמו:-

1)חיסכון בזמן ובמשאבים כי החומר מוכן ומאורגן.

2) גישה נוחה וביצוע הפעולה ברור וקל שמאפשר לתלמידים להבין את הפעילות ואף לחזור על הפעילות למי שלא הבין כמה פעמים.

 אני זוכרת כאשר ביצעתי את הפעילות על חתיכת נייר או בריסטול  נוצרו זוויות קטנות שקשה לראותן וזוכרת את קולותיהם של תלמידי : מורה... מורה... לא רואים.

חשוב לציין אני פה לא מוותרת על הגישה הישנה ( בריסטול, מספריים ודבק) אפשר לתת את הפעילות כעבודת בית.

תמיד כאשר בתחילת דרכי להבין כלי חדש אני אוהבת לקרוא מחקרים עליו, בכנס מיט"ל יולי  2012 קורץ,כוכבי ודוד מציינים בהרצאתם לוח אינטראקטיבי כאמצעי האורג בין ישן לחדש על שלושה מחקרים בשילוב הלוח האינטראקטיבי.

•         כוכבי (2010) הלוח האינטראקטיבי מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב,  והופכם לכלי אחד המשלב את יכולותיהם של השניים.  הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה להמשיך לנהל את השיעור ממקומו הרגיל ובאפשרותו להסיר חסמים טכנולוגיים ואישיים.

•         בלאו (2011) – למידה מסתעפת, הלוח ככלי חשיבה ותמיכה בלמידה אינטראקטיבית. ממחקרה עולה שלצד תרגול מיומנויות והעברת ידע ממורה ללומדים,  רוב המורים השתמשו במידה ניכרת בהבניית ידע על ידי הלומדים עצמם. בנוסף, הצביעו  התוצאות  על  התאמת גישות פדגוגיות לצרכי מקצוע או לסוג הלומדים. 

•         בלאו (2012) - המהפכה השקטה: לוח אינטראקטיבי בבתי הספר כתשתית לפדגוגיה חדשנית במאה ה-21. שילוב לוח אינטראקטיבי: התקדמות הדרגתית לקראת שלב החדשנות הפדגוגית.

חן וקורץ מציינים בספרם ארגז כלים למורה המקוון כמה יתרונות ללוח האינטראקטיבי:-

1) המורה רוכש מיומנויות הוראה בסביבה מתוקשבות.

2) המורה יכול לתכנן שיעורים מגוונים ועשירים ובכך יוצר חווית למידה חיובית ומעצימה.

3) המורה יכול ליצור אשר בעבר לא היה אפשר ליצור.

4) המורה יכול להשתמש בתבניות מותאמות תוכן מוכנות מרואש השמורות בתוכנות הלוח אשר מקילות ומסייעות בתהליך ההוראתי

5) המורה יכול לתעד את מהלך השיעור לשימוש מאוחר יותר.

לעומת היתרונות האלה המבקרים רואים בשילוב הלוח האינטראקטיבי שמירה על ההוראה המסורתית והתלמידים נותרים סבילים כשהיו, בנוסף לעלויותיו הגדולות וההשקעה הרבה בהכנת השיעורים גם המבקרים רואים בתהליך ההטמעה ממושך למורים רבים קשה להשתלט על הטכנולוגיה.

ופה אני מגיבה שאי אפשר לוותר על שיטת הלימוד הפרונטלית ואפשר לתכנן שיעורים בעזרת הלוח ולגרום לתלמידים להיות פעילים, אני רואה הכנת שיעורים ושמירתם  בתוכנות הלוח מאפשרת חיסכון בזמן והמורה יכול להכין שיעורים עשירים ומגוננים כך שהוא יכול להשתמש מתי שהוא רוצה וגם לאלה שטוענים שתהליך ההטמעה ממושך ולמורים רבים קשה להשתלט על הטכנולוגיה, חברה " הילד הזר" כבר כאן חייבים לזוז , השתלמויות, למידה עצמית מהאינטרנט.

אני מסכימה עם דעתם של קורץ וחן " תהא העמדה כלפי הלוח האינטראקטיבי אשר תהא, יש לזכור כי הוא אך אמצעי- עזר להוראה כיתתית ותו לא, אין הוא אמצעי מהפכני ישנה לחלוטין את פני ההוראה" . ולפי דעתי המורים הם האחראים להצלחת שילובו בתהליך הלימודי וההוראתי.

 אתם יכולים לצפות בדוגמה לשימוש בלוח האינטראקטיבי בשיעור מתמטיקה לכיתות ג -ד מטעם גלי שמעוני מהמרכז הישראלי למצוינות בחינוך הוא מדגים שימוש יעיל ומושכל  ללוח האינטראקטיבי, לפי הצגתו של שמעוני אני חושבת שאנחנו יכולים לגשר בין הפדגוגיה והטכנולוגיה באופן משמעותי ואינטראקטיבי  - צפייה מהנה

מקורות:-

קורץ, ג' וחן, ד' (2012). מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגטלי למורה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

קורץ, ג', כוכבי, א' ודוד,ק'. לוח אינטראקטיבי האורג בין ישן לחדש. אוחזר ב-27 ביוני ,2013 מתוך:-

http://meital.iucc.ac.il/conf2012/program.htm
מצגת מלווה קורס.

למידה עצמית מתוקשבת

בשבוע הזה נערך דיון בין הסטודנטים עקב פתוח  ובניית יחידות לימוד מתוקשבות דרך google sites באופן עמצאי, היחידות נבנו כתוצר סופי ללמידה בקורס פיתוח למידה בסביבות פתוחות בהנחייתה של גברת נעמי פורת, חלק מהסטודנטים טענו שהתהליך הזה (למידה עצמית) אינו מוצדק ולוקח הרבה מאמץ והרבה זמן.

אני אישית הופתעתי לשמוע את זה, איך אנו כמורים במיוחד כסטודנטים במגמת תקשוב ולמידה מעיזים לחשוב בכיוון הלא נכון ?

צריך לא לשכוח שאחד ממיומניות המאה ה -21 היא :-

 פתוח לומד עצמאי ואנטומי – long life learning

למען האמת בהתחלה חשבתי שבניית היחידה עומס שמוטל על כתפיי אבל החוויה הבלתי נשכחת בבניית היחידה, החיפוש, ההתלבטות, האתגרים הציבו אותי ברמה שונה של חשיבה.

למידה עצמית ועצמאית חייבת לפרוש את כנפיה בבתי ספרנו, החינוך צריך להיות מתוך הנעה עצמית. וזה מזכיר לי אחת מהרצאותו של סוגאטה מיטרה, ( הזוכה בפרס Ted  לשנת 2013)פרופוסור ואיש מדעי החינוך,  הוא טפל באחת הבעיות הגדולות של חינוך -המורים ובתי-הספר הטובים במציאות היומיומית, מדלהי עד דרום-אפריקה ואיטליה, הוא איפשר לילדים גישה עצמאית לאינטרנט וראה תוצאות היכולות לגרום למהפך בדרך חשיבתנו על הוראה.

התפרסם מיטרה בגישה החינוכית  -  hole in the wall  ( חור בקיר) בניסויי של סוגאטה מיטרה הוצב מחשבים בקיר בשכונת עוני בניו דלהי בשכונה הזואת מדברים טמילית ולא יודעים אנגלית, הילדים התחילו ללמוד בניסוי וטעייה ללא התערבות.

להרצאתו המרתקת של סוגאטה מיטרה.

 ( תלחצו show transcript יש תרגום לעברית)

אני חושבת שצריך לפתח את עצמנו ולהיות לומדים עצמאיים בעלי מוטיבציה פנימית, ולהיות יעילים בהשגת מטרות משמעותיות כך אנחנו יכולים להכין את עצמנו ואת ילדינו לעתיד יותר בטוח.

אני אסכם את יתרונותיה של למידה עצמית מתוקשבת מזווית הראיה שלי:-  

מקורות:-

http://www.ted.com/talks/lang/he/sugata_mitra_the_child_driven_education.html אוחזר בתאריך 22.5.2013