מבעד לחלון - רשומה רפלקטיבית

חברים וחברות ....

בטח הייתה לנו הרגשה משותפת ולא רק עבודות משותפות...היה קיץ עמוס , עשיר במטלות מלא באתגרים, אבל חייבת לספר לכם שהייתה לי תחושה נפלאה לכתוב בבלוג,כל שבוע וכמה שעות טעמתי את הנחות, דיברתי עם עצמי וארגנתי את מחשבותיי.

הבלוג פתח בפניי חלון.. עכשיו אני יכולה לנשום אוויר צח, בכל רשומה שכתבתי מדמיינת לעצמי אני עולה מדרגה על סולם והבלוג מושך אותי למעלה, ורואה מה מסתתר מאחורי העננים.מה כן טוב ומה לא?

הכתיבה בבלוג הוציאה אותי מהמסגרת המרובעת שהייתה כלואה בה,  היה קשה לי לגשר בין הפדגוגיה שלמדתי לבין הטכנולוגיה המשתנה מיום ליום, עכשיו במזוודתי הרבה כלים , ואני יכולת להסתכל על הדברים מזוויות שונות.

 למרות שיש מצבים אינם ברורים בעידן האי וודאות אני יכולה  לנתח ולבקר ואפילו לתת פתרונות, רכשתי הרבה מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שבטח מעבירה אותם לתלמידיי. 

הבלוג הפך אותי בעלת אחריות גבוהה למה שאני לומדת ומה אלמד בקרוב, ואיך ליישם את הידע הנפלא ואת הכלים שרכשתי.

הכי מעניין שנוצר אצלי עניין של יצרתיות נפלאה למרות שאני באמצע הדרך , אומרת את זה בצניעות בניתי יחידות מתוקשבות נפלאות וזה מזכיר לי דבריה של המושררת חוה פנחס כהן שמאמינה שלמורה שהוא גם יוצר יש יתרון במעשה ההוראה" זה כמו חליפה שרואה את התפרים שלה" ואכן אני רואה את התפרים הצבעוניים שסרגתי ועדין לא סיימתי

אני אמשיך לכתוב בבלוג זה היה מעניין ומאתגר לכנס עמוק בין העננים. 

image:-

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631780

חבריי הקטנים

השבוע הזה הוא סוף השבוע השני לחזרתי לעבודה בבית הספר יסודי שבו אני מלמדת אחרי שנת שבתון.

 חלק גדול של תלמידי פנו אלי ושאלו אותי למה אני לא מסכימה לחברותם בפייסבוק???

התלמידים הציבו אותי במצב של דיון אולי גדול עליהם והסברתם להם לפי חוזר מנכ"ל רוב הרשתות החברתיות הציבוריות אינן מאפשרות השתתפות של ילדים מתחת לגיל 13, וזאת, בדרך כלל, נוכח הוראות החקיקה האמריקנית בנושא זה – Children Online Privacy Protection Act COPPA)) – אשר אוסרות על אתרי אינטרנט הפונים לקטינים מתחת לגיל 13 לאסוף מידע ללא הסכמה הורית שהתקבלה באופן מהימן. בהתאם לכך בתי הספר אינם רשאים ליזום או לעודד פעילות תלמידים מתחת לגיל 13 ברשת חברתית. וגם הסברתי להםעל השינוי במדיניות משרד החינוך ועל חוזר המנכ"ל  החדש שנשלח למנהלי בית הספר שמאפשר למורים להתקשר עם תלמידיהם באמצעות הפייסבוק וזה בניגוד לחוזר הקודם שאסר התקשורת בין התלמידים והמורים ברשתות חברתיות

והבטחתם להם למצוא דרך אחרת למצוא מסגרת מתאימה ומענה לשאלות שלהם בשיחה עם רכזת התקשוב בנושא זה אמרה שבימים הקרובים באתר בית הספר יהיו אתרי כיתה ובתוכם פורמים זמינים.

בחיפוש באינטרנט נחשפתי לאתר מעולה שמיועד לתלמידים בבית ספר יסודי הנקרא " ניפגש",  היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.

השימוש ברשת "ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.

ומה לגבי תלמידי תיכון וחטיבת ביניים???

מורות חברות שלי ניסו לפתוח קבוצה סגורה ששייכת לתלמידי בית הספר תיכון או חטיבת ביניים  ספרו לי הקשיים בקרב התקשרותם עם תלמידים בפייסבוק:-

1- בעיה בהבנת מושג "חברות"

2- חוסר שיקולי דעת בזמן ההפנייה למורה

3- תדירות ההפניות

4- איכות השאלות

אני מרגישה כמורה מוטרדת מהשלכות קשר מורים תלמידים בפייסבוק מחפשת מחקרים מסוגיה זואת לאחרונה נחשפתי למאמר חדש מורים: להיות או לא להיות חברים של התלמידים בפייסבוק) המאמר מציג שני מחקרי גישוש איכותיים בהם מעורבים 11 תלמידי החינוך העל היסודי ועוד 5 מורים.

שאלות המחקר:-

1-כיצד מתאפיינת התקשורת- בפועל בין מורים ותלמידים באמצעות פייסבוק?

2- כיצד תלמידים ומורים מאפיינים את המורים המשתמשים בפייסבוק, לעומת המורים שאינם מתאפיינים בפייסבוק?

3- כיצד נתפסת תקשורת תלמידים- מורים באמצעות פייסבוק על ידי שני הצדדים?

הממצאים:-

* הממצאים מצביעים על כך שיחסים ביו מורים ותלמידים מישראל באמצעות הפייסבוק הינם בעיקרם השתקפות של היחסים ביניהם בכיתה.

* תקשורת זו מאפשרת למורים לספק תמיכה לתלמידים בהיבט האקדמי והרגשי.

* התקשורת בין מורים לתלמידים היתה מוגבלת אולם היא היתה שימושית עבור תלמידים מסוימים כאמצעי תקשורת זמין עם מוריהם

* תלמידים ומורים היו בעלי תפיסות דומות לגבי תקשורת תלמידים – מורים ברשתות החברתיות.

המחברים מסכמים שמדיניות האוסרת תקשורת מסוג זה עשויה להיות הרסנית עבור המורים והתלמידים הרוצים להשתמש באתרי הרשתות החברתיות כערוץ תקשורת נוסף.

אם כן איך אנו כמורים צריך להתנהג ברשתות חברתיות?

אני אצטט מחוזר מנכ"ל:-

• המורה יפתח קבוצה סגורה שתנוהל על ידו או על ידי אחד התלמידים שיקבל הרשאה לכך ולא יצרף לקבוצה אף חבר מלבד התלמידים שהוגדרו על ידי המורה (תלמידי כיתה או תלמידי כמה כיתות או תלמידי מגמת לימוד מסוימת).
• המורה יפתח לעצמו דף פייסבוק אישי ייעודי כמורה שישמש אותו לחברות בקבוצה. הדף המקצועי לא יכיל כל מידע אישי על המורה עצמו.
• כל תלמיד בקבוצה יפתח דף פייסבוק ייעודי לקבוצה שלא יכיל מידע אישי על התלמיד עצמו.
• המורה יהיה אחראי להתנהלות השיח בקהילה שימוקד רק בנושאי הלימוד. כללי האתיקה החלים על שיח זה זהים לכללים של השיח הכיתתי.

מקורות:-

פורקוש- ברוך, א',הרשקוביץ, א(2013), מורים להיות או לא להיות?, אוחזר ב5 בספטמבר 2013 מתוך:-

http://www.openu.ac.il/innovation/chais2013/download/e1_2.pdf

חוזר מנכ"ל אוחזר ב5 בספטמבר 2013 מתוך:-

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-1/HodaotVmeyda/H-2013-8-6-1-1.htm

חוזר מנכ"ל אוחזר ב5 בספטמבר 2013 מתוך:-

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אתר נפגשים אוחזר ב5 בספטמבר 2013 מתוך:-

https://www.nipagesh.co.il/welcome-he.aspx

חשיבה מסדר גבוה

 בעידן הזה הרץ בלי הפסקה אנשי חינוך ופדגוגיה מדגישים לשלב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בלמידה ובהוראה.

בקורס  עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחיית ד"ר אתי כוכבי נתבקשנו לבנות יחידה מתוקשבת בלוח האינטראקטיבי בשילוב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

אני חייבת לספר לכם בהתחלה הטכנולוגיה  הזאת וכיצד להשתמש בכלים סחבו אותי רחוק  לבנות יחידה דלת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה?

למה זה קרה? אולי התעסקותי הרבה ב"איך להשתמש בכלים" ובטכנולוגיה עצמה!!!

שמתי לב לנקודה זואת ואז שינתי הכל  .....זה כמו להרוס ארמון חול .

חקרתי וחיפשתי מה היא חשיבה מסדר גבוה? ואיך לשלב אותה דווקא בלמידה מתוקשבת?

ואיך אני יכולה לאזן בין הטכנולוגיה המסייעת לבין הפדגוגיה?

(זוהר 1996) מציינת בספרה  ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב. שהמושג חשיבה מסדר גבוה אינו מיוחד לסוג חשיבה זה או אחר (חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, חשיבה מדעית) אלא מדגיש באופן כללי את הניגוד בין "מיומנויות חשיבה נמוכות" (כגון שינון מידע או שליפתו מהזיכרון) לבין מיומנויות חשיבה הדורשות פעילויות שכליות מורכבות יותר.

היחידה שבניתי היתה על השיניים לכיתה ב , בבניית היחידה  צרפתי פעילויות קוגנטיביות מתוקשבות שניתן לסווג אותן כפעילות חשיבה מסדר גבוה והסתמכתי על הנקודות שזוהר ציינה :-

 *בניית טיעונים*עריכת השוואות

* פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות

*התמודדות עם חילוקי דעות*קבלת החלטות

* זיהוי הנחות חבויות

*רוב מיומנויות החקר כגון: שאילת שאלות, העלאת השערות, תכנון, עיבוד נתונים והסקת מסקנות.

(מתוך המצגת של ד"ר חגית מישר טל)

דוגמאות מהיחידה שבניתי:

חשיבות השיניים- אפשר להציג את הנושא באופן חוויתי מתוקשב

מטלה ראשונה:-

מטלה שנייה:-

מטלה שלישית:-

נקח למשל המטלה הראשונה:-

במטלה הראשונה על התלמיד לנחש איזה סוג אוכל ניתן לאכול עם שיניים ואיזו סוג ללא שימוש בשיניים.(השערת השערות)

לאחר כך לבצע הניסוי באופן ממשי כל פעם ילד אחר יבדוק סוג מזון אחר על ידי ביצוע אכילת המזון ויגלה אם השתמש בשיניים או לא .

תפקיד המורה לגלות את התשובה הנכונה על ידי לחיצה על כל מילה בכדי לאמת תשובות התלמידים.בסוף הניסוי המורה ישאל התלמידים מה מסקנתם מהניסוי ואחר כך המורה תלחץ על המילה "מסקנתו בכדי לגלות המסקנה הנכונה

במטלות מתוקשבות כאלה אני חושבת שהצלחתי למזג את הטכנולוגיה בפדגוגיה באופן יעיל ומושכל וגרמתי לתלמידים לשער השערות, להסיק מסקנות ולקבל החלטות.אני בשלבים האחרונים לסיומה  של היחידה נהנתי מאוד שעשיתי שינוי מחשבתי ומעשי למען תלמידי ובטח למען עצמי.

מקורות:-

מצגת הקורס של ד"ר אתי כוכבי ,מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

בן דוד,ע' (ח"ת), על חשיבה מסדר גבוה בהוראת המדעים אוחזר ב5 בספטמר2013 מתוך:-

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/75B91FFC-80F5-4490-A1FF-ED0B9F75536D/102274/adihashiva.doc

מישר- טל, ח' (ח"ת) פיתוח חשיבה מסדר גבוה בסביבה מתוקשבת אוחזר ב5 בספטמר2013 מתוך:-

http://merkaz.tikshuv.org.il/mod/resource/view.php?inpopup=true&id=14585

תוכנית התקשוב מתייבשת!!!

הופתעתי מאוד לקרוא כתבה חדשה באתר הארץ שמשרד החינוך מתכננן להקפיא משנת הלימודים ( תשע"ד) את הרחבת" תוכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה- 21"

החלטות מדאיגות:-

* הוחלט כי התוכנית תוקפא לחלוטין ב- 150 חטיבת ביניים ברחבי הארץ.

* בתי ספר שכבר קיבלו ציוד אלקטרוני וחוברו לאינטרנט ייאלצו הרשויות המקומיות לממן חלק מהתוכנית.

* רכזי התקשוב בחטיבת הביניים קיבלו מכתבי פיטורים ממשרד החינוך מתפקידם כרכזי תקשוב.

 הסיבה:- סדר עדיפיות

 ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי"במסגרת תקציב 2014–2013 החליט המשרד לשנות את סדרי העדיפויות. במסגרת המדיניות החדשה, החליט המשרד לתת תעדוף להחייאת החינוך המקצועי טכנולוגי ולהקצות לטובת עניין זה את התקציב הנדרש. כמו כן הוחלט להקצות תקציבים לטובת האצת תהליכים דיגיטליים שונים, בהם הרחבת תוכנית הספרים הדיגיטליים ב–1,300 בתי הספר המצויים בתוכנית התקשוב".

אני  חושבת שהערפל התעלם והשמיים נהיו יותר בהירים מעל שמי תוכנית התקשוב הלאומית מה קורה בין כותליה .

ד"ר רפי דודזון דיבר על הערפל הזה במאמרו וציין כי האינדיקטור העיקרי לסדרי עדיפיות בפרויקטים בכלל ולאומיים בפרט הוא התקציב שניתן לביצועם

והוא תוהה ושואל:-

האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התקשוב ומימנויות המאה ה-21"

*תחילת הדרך לתוכנית התקשוב- התקציב היה 5 מיליארד ₪

תוך זמן קצר שונה ל- 3.2 מיליארד ₪*

בפועל לשנת 2011 דובר על 420מיליון ₪*

*ועכשיו לפני כמה ימיים הקפאה לתוכנית !!

מדוח מבקר המדינה לשנת2011 לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התוכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתוכנית חשיבה זו במערכת החינוך. פערים עשויים להתגלות גם בין הפדגוגיה של המורה במרכז ובין הדרישות הבינלאומיות להעמדת התלמיד במרכז.   

מדוח  OCED  2013 מתברר ש" מדינת הסטארט – אפ" פועלת בסביבה של טכנולוגיות מידע מיושנת בהרבה תחומים וכמובן מערכת החינוך לא מעניקה פתרון: שיעור בתי הספר המתוקשבים בארץ הוא הנמוך ביותר מבין כל המדינות המפותחות!!

אני חושבת שהווילון השקוף נקרע ורואים המציאות יותר ברורה ובשתי עיניים – החלטה לפני כמה ימים על הקפאת תוכנית התקשוב!

דאגות שלי:-

1) איך אנו כמורים יכולים להתמודד עם מצב כזה? בטח החלטות כאלה מורידות מוטיבציה אצל הרבה מורים ואולי תירוץ מתוק !

2) אני חושבת שמשרד החינוך הוריד שקים מעל כתפיו וזרק אותן על הרשויות המקומיות . אז מה עושים אם הרשויות המקומיות אין ביכולתן לממן את פרויקטים כאלה?

3) איך ביכולתנו  להכין את ילדינו לחיות בעידן הזה  עם החלטות גורילות כאלה?

כנראה שיש בעיה רצינית הציפיות יותר גבוהות מהמציאות !ואולי ישתפר המצב.

המקורות:-

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2101500

http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=611&contentid=12406&direction=1&frompage=732

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5111

http://techtime.co.il/2013/07/16/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/

images
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2101500
http://saloona.co.il/paamaim-ima/?p=107

חינוך חדש במאה ה- 21: Moocs

לפני שבועיים נחשפנו למושג חדש בהרצאתה של ד"ר חגית מישר טל בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה,המושג הזה נקרא MOOCS  (Massive open online corses)- קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים , הם קורסים אקדמיים הנלמדים באופן מקוון הפתוחים לקהל  הרחב לעיתים קרובות בחינם ורב משתתפים עד מאות אלפי לומדים.

מן החברות  המופרסמות העוסקות בתחום זה:-

1- יודאסיטי – (Udacity)

2- קורסרה – (Coursera)

3- אדקס –(edX)

4- פיוצ'ר-לרן - (Futurelearn)

5- Khan academy

אופן הלמידה ב - Moocs :

נקח למשל הצעה מהאוניבירסטה הפתוחה לקורס מסוג moocs-

"כל שבוע אקדמי מכיל 2-4 הרצאות וידאו קצרות מלוות בשאלונים ממוחשבים המעניקים משוב מיידי ללומדים. הרצאות הוידאו מפנות לספר לימוד מקוון שזמין לכל התלמידים ללא עלות. מטלות שבועיות ופרויקטים מסייעים לתלמידים להעמיק בחומרי הקורס. פורומים מגוונים מאפשרים מפגש ולמידה משותפת עם סטודנטים מרחבי העולם, תוך דיון בחומרי הקורס ובמטלות. הקורס ילווה במספר מפגשים שישודרו בשידור חי. בחינת סיום תאפשר לתלמידים להעריך את הישגיהם בקורס. הקורס נבנה כדי לאפשר לתלמידים להיות "מאזינים חופשיים" בקורס, תוך השקעה של כשעתיים ביום בצפייה בהרצאות והתמודדות עם השאלונים המקוונים, או להתעמק בחומרי הקורס. תלמידים שיסיימו את ה-MOOC יקבלו תעודת סיום שמשקפת את עבודתם בקורס".

 דפנה קולר אחת המייסדים של CORSERA  מדברת על קורסים מסוגים כאלה בהרצאתה בכנס מיטל 2013 היא מציגה כמה דוגמאות מרתקות לסטודנטים שבחיים לא הייתה להם הזדמנות ללמוד כסטודנט אוטיסטי שקבל 6 תעודות , איך מעריכים אותם ואיך משפרים.

בתקופה האחרונה קורסי מסוג MOOCS  הוצבו מתחת זכוכית מגדלת מאנשי חינוך רבים בפוסט זה אציג כמה יתרונות וחסרונות של MOOCS:-

יתרונות:-

* הגדלת הנגישות לידע וללמידה

* הקטנת עלויות לימודים אקדמיים

* חיזוק התחרותיות ופיתוח ההוראה האקדמית

*יכולת מדידה משופרת של תהליכי הלמידה וניהול הקורס

*חיזוק הזיקה וההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה

חסרונות:

* פוטנציאל להקטנת "ערך השוק" של תואר אקדמי

*חשש מהתדרדרות איכות הלימודים המקוונים

*צמצום הדיאלוג עם מרצים, החוויה האקדמית והמערך התומך לסטודנט

* מגבלות על היכולת להעריך סטודנטים 
( מתוך למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה )

ד"ר JAN PLAZA  בכנס על הוראה ולמידה מבקר את MOOCS הוא טוען שקורסים כאלה אינם מקדמים את היצרתיות ואת דרכי החשיבה, אין התנסות ממשית במעבדה ואינטראקציות ישירות עם המדריך.

מהנתונים האחרונים המעניינים על Moocs שאחוזי הנשירה מהקורסים הוא גבוה במיחוד -   ממוצע של כ -70%-  ופה אני שואלת למה ?כנראה שיש בעיה רצינית!

אני חושבת שלאנשים קשה להעריך חינוך חינמי או אינם  יכולים להגדיר מה הם רוצים ?או כמו שאמרה קולר אין להם כוונה לסיים.

דפנה קולר מציגה את הבעיה הזואת בכנס מיטל והיא אמרה זה דומה בכניסה לספרייה חלק קורא ומתעניין וחלק מדפדף ועוזב.

ולפי דעתי עניין האינטראקציה הישירה שאיננה בקורסים כאלה עוזרת על אחוז הנשירה, רבים מאתנו האלמנט  האנושי חשוב להם לכן הם עוזבים!

לכל אחד מאתנו יש לו האישיות המיוחדת שהוא יכול להחליט אם הסגנון הזה מתאים לו או שהם בכלל רחוקים.

אני חושבת ש- MOOCS מתאמים להרבה אנשים שרוצים לרכוש את הידע ויש להם ראיה עתידית , זהו רעיון יפה חינמי , פתוח לכולם בנוסף והכי חשוב מאתגר אולי יהיה האופנה החינוכית לדור הבא. 

מקורות:-

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=8216

http://www.cs.plattsburgh.edu/~plazaja/department/scholarship/plaza/mooc.pdf

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf